פלש

יש להוסיף לדף זה את הערכים: פִּלֵשׁ, פֻּלַשׁ, פְלֶשׁ.

פָּלַשׁ

לשון ימי הביניים [נדיר] חתר-לקראת.
- ”אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, הֵם לֹא פָּלְשׁוּ אַחַר מִדַּת הַדִּין, וְהִיא לֹא פָּלְשָׁה אַחֲרֵיהֶם.“ (איכה רבה, פרשה א, סימן ג)
לשון ימי הביניים [נדיר] חור שהתמשך אל תוך גוף. פעולת התהוותו של החור.
- מדקאמר ולא פלש מבפנים, הא פלש מבפנים פסול אף על פי שאינו מפולש משני צדדין, או שמא י"ל דה"ק דאע"פ שהוא נקוב מכאן ומכאן אם לא פלש מבפנים כדי שיראה הנקב מצד זה לצד זה כשר ראב"ד הלכות לולב
עברית חדשה חדר אל מקום למרות התנגדות. נכנס ללא רשות.
- עם שחר נפרצה החומה, וגדודי האויבים פלשו אל תוך העיר.
- בכתב התביעה נטען כי הדיירים פלשו אל המבנה שלא כחוק.