חלחל

חִלְחֵל

לשון חז"ל עפ"ר נוזל: נכנס דרך נקבים זערוריים בתווך אטום ברובו.
- ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לִשְׂמֹחַ, אֶלָּא אִם פָּקַק אֶת הַצִּנּוֹר, אוֹ אִם חִלְחֵל לְתוֹכָן.“ (משנה, מסכת מכשירין – פרק ג, משנה ו)
- "המים המרים האלו למה הן דומין. לסם יבש הניתן על בשר חי ואין מזיקו, כשהוא מוצא [מכה] מתחיל לחלחל." (ספרי על במדבר ה#פסוק יט)
- הטיח לא היה איכותי ומי הגשמים חלחלו אל יסודות המבנה.
בהשאלה: במובנים שונים
- אחרי שנה אני חושב שההבנה כבר מחלחלת למוחו.
- התפיסות העקומות החלו מחלחלות ואף קונות שביתה בליבות ההמונים

בלשון חז"ל אפשר שהפועל מתייחס לתווך ולא לנוזל^[1] והוא הכפלת השורש ח.ל.ל (מבטא את החללים שבו). ואפשר שהוא שיכול עיצורי השורש מלִחְלֵחַ.

אנגלית: percolate ‏‏‏‏

ב ”היו זיתיו נתונים בגג וירדו עליהן גשמים -אם שמח... או אם חילחל לתוכן “ (משנה, מסכת מכשירים – פרק ג, משנה ו) המשמעות חבט ונענע תוך המים. רמב"ם פירש חילוף עיצורים מגלגל, יש מפרשים שיכול עיצורים מלִחלֵחַ.
בראשונים^[2] נמצא: שורשי אילנות שמחלחלים את הקרקע. אמנם יש גירסא שם מלחלחים.
- בדומה בפועל התחלחל ”ותתחלחל המלכה“ (אסתר ד, פסוק ד) שבמובנו הפשוט הכפלת עיצורים משורש ח.י.ל. חז"ל דרשו במשמעות נעשה מחולחל - ”מלמד שפירסה נידה ומ"ד מלמד שהוצרכה לנקביה“ (בבלי, מסכת מגילה – דף טו, עמוד א) כלומר נעשה גופה חללים רש"י: נתמסמס חלל גופה

↑ השורש בארמית שבלשון חז"ל ”דהא ארעא כולה חלחולי מחלחלא- הרי האדמה כולה מחולחלת“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף כב, עמוד א) (כלומר האדמה אינה אטומה למעבר מים, ויש חיבור מסויים בין מקוה מים למשנהו) מה שתואם את פירושם למילה המקראית התחלחל (ראו מידע נוסף). אך יתכן שמחולחלת הוא כמו מלוחלחת בשיכול עיצורים. כפי שפירשו כמה מפרשים לפועל חלחל במשנה מכשירין פ"ג. שם אין הבנה כל כך לפועל בהתייחס לנוזל. אמנם במובאה מהספרי השימוש בפועל כמובנו הרגיל כיום
↑ מובאות במפרשי ש"ע חושן משפט רי"ז

נקרא גם שקד ירוק