הגון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תוכן עניינים
הָגוּן[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | הגון |
| הגייה* | hagun |
| חלק דיבר | שם תאר |
| מין | זכר |
| שורש | ה-ג-ן |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ הָגוּנִים, נ׳ הָגוּנָה |
- ראוי, מי שיש לו תכונות חיוביות מתאימות.
- כל המעמיד דיין על הציבור שאינו הגון - כאילו נוטע אשרה בישראל. (סנהדרין ז ב)
- שהיו בניו נושאין נשים שאינן הגונות לכהונה ולא מיחה בידם. (סנהדרין צג א)
- עד שאתה משאיל עליו אם הגון הוא למלכות אם לאו, שאל עליו אם ראוי לבא בקהל אם לאו. (יבמות עו ב)
- שלא נִשאו אלא להגון להן. (בבא בתרא קיט ב)
- נכון, שאין בו פגם מוסרי.
- דבר שאינו הגון צריך להוכיחו (ברכות לא ב)
- אמרה ירח לפני הקב"ה: רבש"ע, אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד? אמר לה: לכי ומעטי את עצמך! אמרה לפניו: רבש"ע, הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון, אמעיט את עצמי? (חולין ס ב)
- ישר, שנוהג ביושר, שאפשר לסמוך עליו שיעשה את המעשה הנכון.
- שפת הדבור גדול, מרובה, חזק.
- תנו לנו על הבוקר מנה הגונה של נקניקיות, תפו"א, ביצים, שעועית וטוסטים, ואנחנו מבסוטים. לקינוח - מנה הגונה של מטעם שוקולד חם.
- העלילה מורכבת ממספר הרפתקאות, ... כולל מנה הגונה של מרדפים, תמרונים בלב ים וקרבות.
מקור[עריכה]
- לשון חז"ל. [1]
תרגום[עריכה]
- אנגלית:
1. worthy
2. decent, proper
3. decent, dependable, honest
4. large, big
ראו גם[עריכה]
הערה[עריכה]
- ↑ יש המפרשים משורש זה "הגינה" אשר ב בִּפְנֵי הַגְּדֶרֶת הֲגִינָה (יחזקאל מב יב).
