הגון

הָגוּן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	הגון
הגייה*	hagun
חלק דיבר	שם תאר
מין	זכר
שורש	ה-ג-ן
דרך תצורה
נטיות	ר׳ הָגוּנִים, נ׳ הָגוּנָה

1. ראוי, מי שיש לו תכונות חיוביות מתאימות.

   • כל המעמיד דיין על הציבור שאינו הגון - כאילו נוטע אשרה בישראל. (סנהדרין ז ב)
   • שהיו בניו נושאין נשים שאינן הגונות לכהונה ולא מיחה בידם. (סנהדרין צג א)
   • עד שאתה משאיל עליו אם הגון הוא למלכות אם לאו, שאל עליו אם ראוי לבא בקהל אם לאו. (יבמות עו ב)
   • שלא נִשאו אלא להגון להן. (בבא בתרא קיט ב)

2. נכון, שאין בו פגם מוסרי.

   • דבר שאינו הגון צריך להוכיחו (ברכות לא ב)
   • אמרה ירח לפני הקב"ה: רבש"ע, אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד? אמר לה: לכי ומעטי את עצמך! אמרה לפניו: רבש"ע, הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון, אמעיט את עצמי? (חולין ס ב)

3. ישר, שנוהג ביושר, שאפשר לסמוך עליו שיעשה את המעשה הנכון.
4. שפת הדבור גדול, מרובה, חזק.

   • תנו לנו על הבוקר מנה הגונה של נקניקיות, תפו"א, ביצים, שעועית וטוסטים, ואנחנו מבסוטים. לקינוח - מנה הגונה של מטעם שוקולד חם.
   • העלילה מורכבת ממספר הרפתקאות, ... כולל מנה הגונה של מרדפים, תמרונים בלב ים וקרבות.

מקור

• לשון חז"ל. ^[1]

תרגום

• אנגלית:

 1. worthy‏‏‏‏

 2. decent‏, proper‏‏‏‏

 3. decent‏, dependable, ‏‏honest‏‏

 4. large‏, big‏‏‏‏

ראו גם

• כהוגן
• הוגן
• הגינות
• מהוגן

הערה

1. ↑  יש המפרשים משורש זה "הגינה" אשר ב בִּפְנֵי הַגְּדֶרֶת הֲגִינָה (יחזקאל מב יב).