מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
לבה
|
| הגייה* |
laba
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ל־ב־ב
|
| דרך תצורה |
משקל קַטְלָה
|
| נטיות |
לַבַּת־
|
- חומר סלעי מותך, בעל טמפרטורה גבוהה מאוד (650-1200°C), המתפרץ מתוך לעו של הר הגעש. כשהיא עודנה בבטן־האדמה, היא קרויה מגמה.
- "נברח לצ'ילי, הופ, כולנו! / אך שם ישנם הרי וולקנו. / רותחת לבה בגלים. / מתים מזה? לא, רק נצלים." (ונצואלה, מאת דן אלמגור)
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא: "וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהֹוָה אֵלָיו בְּלַבַּת-אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל" (שמות ג, פסוק ב)[1]
- מאיטלקית: lava – בניב של נפולי: שֶׁצֶף; מהפועל lavare – לשטוף. לפי גיזרון זה יש המעדיפים את הצורה לָבָה.
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: לבה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לבה |
יש להוסיף לדף זה את הערכים: (שם עצם) לִבָּה (שם עצם), (פועל) לִבָּה (פועל), לֻבָּה.
ערך בוויקיפדיה: לבה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לבה
