בצורת הֶעבר של בניין קל, מופיעה הטיה עם תנועה חוצצת: ”בִּשְׁנַת אַחַת לְמָלְכוֹ, אֲנִי דָּנִיֵּאל, בִּינֹתִי בַּסְּפָרִים...“ (דניאל ט, פסוק ב). אולם האקדמיה ללשון העברית פסלה הטיה זו, שורש זה ושורשי ע"וי יוטו בלא תנועה חוצצת בזמן העבר; בָּנוּ, בַּנְתִּי, בַּנְתְּ וכו'...
המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל .לטינית אבֱּניוּס ebenius מושאלת מן יוונית-עתיקה: אבֶּנוּס ἔβενος . פרסית: אֶבּנֻס آبنوس . אנגלית-תכונה: אֶבֶּנִף ebenif . מופיע גם באוגריתית-הבּנם hbnm [1]. מקור המילה - ממצרית: -קדומה (ראו הרוגליף), הֱבּני hbnj בהוראת 'צבע כֶּהה מן הצומח','שחור':
↑A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ'328 :hbn