פרצוף

פַּרְצוּף

לשון חז"ל החלק הקדמי של הראש מן המצח ועד הסנטר, שבו מצויים העיניים, האף והפה.
- ”אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַל פַּרְצוּף פָּנִים עִם הַחֹטֶם, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ סִימָנִין בְּגוּפוֹ וּבְכֵלָיו“ (משנה, מסכת יבמות – פרק טז, משנה ג)
- ”באו חקקו דמותו של רבי מאיר על שערי רומי, אמרו: כל הרואה פרצוף זה יביאהו.“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף יח, עמוד א)

מיוונית: prósōpon) πρόσωπον); מהווה הלחם של prós) πρός) – קדמי, וכן ṓps) ὤψ) – עין.

סממנים חיצוניים בגוף האדם

ערך בוויקיפדיה: פרצוף

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פנים