עצה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עֵצָה א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עצה
הגייה* ׳etsa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש י־ע־ץ
דרך תצורה משקל קְטֵלָה
נטיות ר׳  עֵצוֹת
  1. דברים המציגים את המעשה שכדאי לעשותו.
    • ”וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל אֲחִיתֹפֶל, הָבוּ לָכֶם עֵצָה מַה נַּעֲשֶׂה.“ (שמואל ב׳ טז, פסוק כ)
  2. תכנית לקראת ביצוע.
    • ” עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל.“ (ישעיהו ח, פסוק י)

מקור[עריכה]

  • מקראי. בארמית מילה קרובה עֵטָא (בעטיו). בהוראת התיעצו, השוו - ”אִתְיָעַטוּ כֹּל סָרְכֵי מַלְכוּתָא“ (דניאל ו, פסוק ח)

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש יעץ

השורש י־ע־ץ הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים[עריכה]

י־ע־ץ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָעַץ יוֹעֵץ יֵעַץ או יָעוּץ עַץ או עוּץ לָעֶצֶת או לָעוּץ
נִפְעַל נוֹעַץ נוֹעָץ יִוָּעֵץ הִוָּעֵץ לְהִוָּעֵץ
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל יִעֵץ מְיַעֵץ יְיַעֵץ יַעֵץ לְיַעֵץ
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיַעֵץ מִתְיַעֵץ יִתְיַעֵץ הִתְיַעֵץ לְהִתְיַעֵץ

ראו גם[עריכה]

עֵצָה ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עצה
הגייה* ׳etsa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־צ־י/ה
דרך תצורה משקל קֶטְלָה
נטיות
  1. חומר העץ, החומר הסיבי הקשה הנמצא בעצים מתחת לקליפה ולשיפה ועד מרכז הגזע ומשמש בנגרות ובנין.
    • ”כִּרְתוּ עֵצָה וְשִׁפְכוּ עַל יְרוּשָׁלִַם סֹלְלָה הִיא הָעִיר הָפְקַד כֻּלָּהּ עֹשֶׁק בְּקִרְבָּהּ.“ (ירמיהו ו, פסוק ו)
  2. מערכת הובלה בצמחים המוליכה מים ומומסים מן השורשים אל חלקי הצמח העליונים, עשויה צינורות הולכה וסיבי תמיכה.
    • בעצים, בכל שנה נוצרת שכבת עצה חדשה.

מקור[עריכה]

  • פעם אחת במקרא. השימוש (2) מושאל מהראשון, בעצים חומר העץ הנו שכבות מתות עשויות רקמת התמיכה של מערכת ההולכה המתה.

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: wood‏‏‏‏‏ (1), xylem‏‏‏‏‏ (2)
  • ערבית: خَشَب‏‏‏‏


ראו גם[עריכה]

עָצֶה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עצה
הגייה* ׳atse
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־צ־י/ה
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ עָצִים; עֲצֵה־, עֲצֵי־
עצם העצה (סַקרוּם)
שלד של אוניית עץ. חלקים (6) ו-(7) הם קורות העצה
  1. לשון המקרא חוליות עמוד השדרה באזור האגן, בין חוליות המותניים לבין חוליות הזנב.[1]
    • ”וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לַאדני חֶלְבּוֹ הָאַלְיָה תְמִימָה לְעֻמַּת הֶעָצֶה יְסִירֶנָּה.“ (ויקרא ג, פסוק ט)
    • ”חותך ויורד עד שמגיע לעצה. נכנס לפנים מן העצה עד שמגיע לפרק.“ (תוספתא, מסכת חוליןפרק ט, הלכה יג)
    • ”הצפרדעים העצמים יש להם אך שבע עד תשע חוליות בשדרה וחוליא אחת בהעצה, המתלכדת עם עצם ארוכה ודקה, שהולכת ונמשכת עד האחור.“ (תולדות הטבע, מאת מנדלי מוכר ספרים, 1872, באתר מאגרים)
    • חמש חוליות העצה בשלד האדם מאוחות לעצם אחת יחד עם חוליות הזנב.
  2. עברית חדשה (ימאות) בספינת עץ: קורות רוחביות המחוברות למזוזת הירכתיים ומעניקות לירכתי הספינה את צורתם.
    • "זה היה אפוא האיש שראיתיו יושב על [קורת] העָצֵה כאשר ירדתי בעקבות רב־החובל פלג אל תא־הקברניט." (הרמן מלוויל, מובי דיק. מאנגלית: אהרן אמיר)

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא. בתלמוד ביארו שנקרא כן מחמת שהוא ליד ה ”מקום שהכליות יועצות“ (בבלי, מסכת חוליןדף יא, עמוד א). כמה מפרשים מאוחרים יותר פירשו שנקרא כן מכיון שמסתעפים ממנו העצבים כעין עץ שמסתעפים ממנו ענפים.[2]
 1. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי המשק החקלאי (תש"ח), 1948; מילון למונחי האנטומיה (תשי"ז), 1957.
 2. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: sacrum‏‏‏‏‏‏ (1); transom‏‏‏‏‏ (2)
  • גרמנית: Heck‏, Heckwerk‏‏‏‏‏ (2)
  • צרפתית: arcasse‏‏‏‏‏ (2)

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: סקרום
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: Transom (nautical)

עָצָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא עצה
שורש וגזרה ?
בניין פָּעַל
  1. לשון המקרא המשמעות אינה ברורה: אולי עצם, קרץ או רמז.
    • עֹצֶה עֵינָיו לַחְשֹׁב תַּהְפֻּכוֹת, קֹרֵץ שְׂפָתָיו כִּלָּה רָעָה.“ (משלי טז, פסוק ל)

גיזרון[עריכה]

  • פעם אחת במקרא, ומובנה לא ברור, יתכן שאין זאת אלא שיבוש.
  1. כך לפי הפרשנות המקובלת, וכפי שעולה מחז"ל ומהתרגומים הארמיים שתרגמו "לעומת העצה" - "לקביל שזרתא" (לעומת השדרה). רש"י ורשב"ם ביארו בעקבות התלמוד (חולין יא.) שהכוונה ל"כליות היועצות", אמנם נראה שהכוונה רק למיקום ולא לכליות עצמם (רד"ץ הופמן). לפי רס"ג וכמה חוקרים (קנובל וקייל) מדובר בחוליית הזנב.
  2. רנ"ה ויזל (הביאור), שד"ל, רד"צ הופמן. גם הואיל משה ביאר כן, אלא שהוא אמר שהכוונה לשדרה בכלל שנקראת כן מחמת שמסתעפים ממנה הצלעות. ראב"ע כתב: "יש מי שהוציאו מגזרת עץ , בדרך רחוקה".