מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עצה
הגייה * ׳etsa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש י־ע־ץ
דרך תצורה משקל קְטֵלָה
נטיות ר׳ עֵצוֹת
דברים המציגים את המעשה שכדאי לעשותו.
”וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל אֲחִיתֹפֶל, הָבוּ לָכֶם עֵצָה מַה נַּעֲשֶׂה.“ (שמואל ב׳ טז , פסוק כ )
תכנית לקראת ביצוע .
” עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל.“ (ישעיהו ח , פסוק י ) מקראי. בארמית מילה קרובה עֵטָא (בעטיו ). בהוראת התיעצו, השוו - ”אִתְיָעַטוּ כֹּל סָרְכֵי מַלְכוּתָא“ (דניאל ו , פסוק ח )
השורש יעץ
השורש י־ע־ץ הוא שורש מגזרת נפ"יו .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
י־ע־ץ
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
יָעַץ
יוֹעֵץ
יֵעַץ או יָעוּץ
עַץ או עוּץ
לָעֶצֶת או לָעוּץ
נִפְעַל
נוֹעַץ
נוֹעָץ
יִוָּעֵץ
הִוָּעֵץ
לְהִוָּעֵץ
הִפְעִיל
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
פִּעֵל
יִעֵץ
מְיַעֵץ
יְיַעֵץ
יַעֵץ
לְיַעֵץ
פֻּעַל
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְיַעֵץ
מִתְיַעֵץ
יִתְיַעֵץ
הִתְיַעֵץ
לְהִתְיַעֵץ
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עצה
הגייה * ׳etsa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־צ־י/ה
דרך תצורה משקל קֶטְלָה
נטיות
חומר העץ , החומר הסיבי הקשה הנמצא בעצים מתחת לקליפה ולשיפה ועד מרכז הגזע ומשמש בנגרות ובנין.
”כִּרְתוּ עֵצָה וְשִׁפְכוּ עַל יְרוּשָׁלִַם סֹלְלָה הִיא הָעִיר הָפְקַד כֻּלָּהּ עֹשֶׁק בְּקִרְבָּהּ.“ (ירמיהו ו , פסוק ו )
מערכת הובלה בצמחים המוליכה מים ומומסים מן השורשים אל חלקי הצמח העליונים, עשויה צינורות הולכה וסיבי תמיכה.
בעצים, בכל שנה נוצרת שכבת עצה חדשה. פעם אחת במקרא. השימוש (2) מושאל מהראשון, בעצים חומר העץ הנו שכבות מתות עשויות רקמת התמיכה של מערכת ההולכה המתה.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עצה
הגייה * ׳atse
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־צ־י/ה
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ עָצִים; עֲצֵה־, עֲצֵי־
שלד של אוניית עץ. חלקים (6) ו-(7) הם קורות העצה
לשון המקרא חוליות עמוד השדרה באזור האגן , בין חוליות המותניים לבין חוליות הזנב .
”וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לַאדני חֶלְבּוֹ הָאַלְיָה תְמִימָה לְעֻמַּת הֶעָצֶה יְסִירֶנָּה.“ (ויקרא ג , פסוק ט ) "חותך ויורד עד שמגיע לעצה . נכנס לפנים מן העצה עד שמגיע לפרק." (חולין ט יג ) ”הצפרדעים העצמים יש להם אך שבע עד תשע חוליות בשדרה וחוליא אחת בהעצה , המתלכדת עם עצם ארוכה ודקה, שהולכת ונמשכת עד האחור.“ (תולדות הטבע מנדלי מוכר ספרים , 1872, באתר מאגרים חמש חוליות העצה בשלד האדם מאוחות לעצם אחת יחד עם חוליות הזנב. עברית חדשה (ימאות ) בספינת עץ: קורות רוחביות המחוברות למזוזת הירכתיים ומעניקות לירכתי הספינה את צורתם.
"זה היה אפוא האיש שראיתיו יושב על [קורת] העָצֵה כאשר ירדתי בעקבות רב־החובל פלג אל תא־הקברניט." (הרמן מלוויל, מובי דיק. מאנגלית: אהרן אמיר ) המילה מופיעה פעם אחת במקרא. 1. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי המשק החקלאי (תש"ח), 1948; מילון למונחי האנטומיה (תשי"ז), 1957.
2. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970. פרשנים מפרשים [ עריכה ] ר' אבן עזרא על ויקרא ג ט: ידוע ממקומו ואין לו אח, ויש מי שהוציא מגזרת עץ בדרך רחוקה. קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא עצה
שורש וגזרה ?
בניין פָּעַל
לשון המקרא ”עֹצֶה עֵינָיו לַחְשֹׁב תַּהְפֻּכוֹת, קֹרֵץ שְׂפָתָיו כִּלָּה רָעָה.“ (משלי טז , פסוק ל ) פעם אחת במקרא, ומובנה לא ברור, יתכן שאין זאת אלא שיבוש.
ערך בוויקיפדיה: סקרום