הגיון

הִגָּיוֹן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	היגיון
הגייה^*	higayon
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ה־ג־י/ה
דרך תצורה	משקל קִטָּלוֹן
נטיות	ר׳ הֶגְיוֹנוֹת; הֶגְיוֹן־, ר׳ הֶגְיוֹנוֹת־

לשון המקרא בהשאלה: דיבור הלב, מחשבה
- ”יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי-פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי“ (תהלים יט, פסוק טו)
- ”שִׂפְתֵי קָמַי וְהֶגְיוֹנָם עָלַי כָּל־הַיּוֹם.“ (איכה ג, פסוק סב)
- ”מנעו בניכם מן ההגיון“ (בבלי, מסכת ברכות – דף כח, עמוד ב)
עברית חדשה סדר לוגי נכון, או לפי חוקי הטבע, רציונליות, עקביות.
- "יצירות נונסנס משוללות הגיון."
המניע שמאחורי פעולות מסוימות.
- "קשה לי להבין את ההגיון מאחורי ההחלטה."

גיזרון

המשמעות החיובית הניסובה סביב המילה ושנהוגה כיום - מחודשת היא. בתקופת חז"ל היה ניתן לחוש בהדים מן העבר הרחוק בעלי הקשר שלילי הכרוכים סביב המילה "הגיון", כדוגמת האמרה: "מנעו בניכם מן ההגיון" (בבלי ברכות) במקורות פירוש המילה הגיון (כמו הגה,היגוי) הוא 'צליל' 'דיבור' ובהשאלה 'דיבור הלב' מחשבה.