קטב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף קוטב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערכים: קִטֵּב, קֶטֶב.

קֹטֶב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קוטב
הגייה* kotev
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ט־ב
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ קְטָבִים
  1. אשר נמצא בקצה, דבר קיצוני.
    להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
    רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
  2. אחד משני קצותיו של ציר.
  3. [אלקטרוניקה] הדק חיובי או שלילי של מקור מתח.
  4. [פיזיקה] אחד משני קצותיו של המגנט.
    להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
    רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
  5. [מתמטיקה] ערך כלשהו שעבורו מתאפס המכנה של השורש.
    להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
    רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה לפחות פעמיים בתנ"ך: ”מִיַּד שְׁאוֹל אֶפְדֵּם מִמָּוֶת אֶגְאָלֵם אֱהִי דְבָרֶיךָ מָוֶת אֱהִי קָטָבְךָ שְׁאוֹל נֹחַם יִסָּתֵר מֵעֵינָי“ (הושע יג, פסוק יד) וכן "ה  לֹא-תִירָא, מִפַּחַד לָיְלָה;    מֵחֵץ, יָעוּף יוֹמָם. ו  מִדֶּבֶר, בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ;    מִקֶּטֶב, יָשׁוּד צָהֳרָיִם." [תהילים פרק צא פסוק ה' וו']

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: pole‏‏‏‏
  • צרפתית: pôle‏‏‏‏
  • רוסית: полюс‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: קוטב


קֶטֶב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה* ketev
חלק דיבר
מין זכר
שורש ק־ט־ב
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא חץ
    • ”מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף, וְקֶטֶב מְרִירִ וְשֶׁן-בְּהֵמֹת, אֲשַׁלַּח-בָּם, עִם-חֲמַת, זֹחֲלֵי עָפָר“ (בראשית לב, פסוק כד)

גיזרון[עריכה]

  • כנראה מן הדמנולוגיה הנוצרית והנוהים אחריה פרשו קטב בהוראת "שד"
  • לפיכך, קטב מרירי בהוראת חץ-מורעל ספוג בחידקי דבר שלעיתים ,היה נורה או משוטט יתכן שועט אל מבעד לצהר בו יושב מלכם המכותר של האוייב ”מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם“ (תהלים צא, פסוק ו) .
  • בכתובת של רעמסס ג' - "לוחמי המרכבות" מכונים, "רשפים" . [1].
  • ראו גם בערבית קַטִ'בְּ قضيب בהוראת ענף, קרש (=ממנו הוכנו חיצים) . בעוד שורש מ-ר-ד' (=מררי)م ر ض טעון הוא במשמעויות של מחלה,תחלואה.

תרגום[עריכה]

סמוכין[עריכה]

  1. בנימין מזר-אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ז : קאת - שלשיה ירושלים מוסד ביאליק תשל"ו - 1976, עמ': 439