קטב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף קוטב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: קִטֵּב.

קֹטֶב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קוטב
הגייה* kotev
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ט־ב
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ קְטָבִים
מדרג צבעים. קוטב אחד שחור, השני לבן.
  1. לשון ימי הביניים אחד משני קצותיו של ציר.
  2. (פיזיקה) כל אחד משני קצותיו של מגנט.
  3. (חשמל) הדק חיובי או שלילי של מקור מתח.
  4. (מתמטיקה) ערך כלשהו שעבורו מתאפס המכנה של השורש.

גיזרון[עריכה]

  • מערבית: قُطْب (קֻטְבּ) - צִיר.
  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק הבא: ”מִיַּד שְׁאוֹל אֶפְדֵּם מִמָּוֶת אֶגְאָלֵם אֱהִי דְבָרֶיךָ מָוֶת אֱהִי קָטָבְךָ שְׁאוֹל נֹחַם יִסָּתֵר מֵעֵינָי“ (הושע יג, פסוק יד)[1]

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: קוטב

סימוכין[עריכה]

  1. "קֹטֶב",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 6986)

קֶטֶב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קטב
הגייה* ketev
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ט־ב
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. לשון המקרא כליה, חורבן, אסון, מגיפה.
    • ”מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף, וְקֶטֶב מְרִירִ וְשֶׁן-בְּהֵמֹת, אֲשַׁלַּח-בָּם, עִם-חֲמַת, זֹחֲלֵי עָפָר.“ (דברים לב, פסוק כד)
    • ”הִנֵּה חָזָק וְאַמִּץ לַאדֹנָי כְּזֶרֶם בָּרָד שַׂעַר קָטֶב כְּזֶרֶם מַיִם כַּבִּירִים שֹׁטְפִים הִנִּיחַ לָאָרֶץ בְּיָד.“ (ישעיהו כח, פסוק ב)
    • ”מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ; מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם.“ (תהלים צא, פסוק ו)

גיזרון[עריכה]

  • ארמית: קְטַב - חתך; ערבית: קַטַבָּה - חתך.
  • צורות משנה: קֹטֶב, קְטוֹב.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • רש"י על תהלים צא ו: "מדבר וגו' מקטב" - שמות שדים הם זה מזיק בלילה וזה מזיק בצהרים.
  • מצודת ציון על תהלים צא ו: "מקטב" - נקרא כן מענין כריתה כמו אהי קטבך שאול (הושע יג)

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]