מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 יש להוסיף לדף זה את הערך: קִטֵּב.
|
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
קוטב
|
| הגייה* |
kotev
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ק־ט־ב
|
| דרך תצורה |
משקל קֹטֶל
|
| נטיות |
ר׳ קְטָבִים
|
מדרג צבעים.
קוטב אחד שחור, השני לבן.
- לשון ימי הביניים אחד משני קצותיו של ציר.
- (פיזיקה) כל אחד משני קצותיו של מגנט.
- (חשמל) הדק חיובי או שלילי של מקור מתח.
- (מתמטיקה) ערך כלשהו שעבורו מתאפס המכנה של השורש.
- מערבית: قُطْب (קֻטְבּ) - צִיר.
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק הבא: ”מִיַּד שְׁאוֹל אֶפְדֵּם מִמָּוֶת אֶגְאָלֵם אֱהִי דְבָרֶיךָ מָוֶת אֱהִי קָטָבְךָ שְׁאוֹל נֹחַם יִסָּתֵר מֵעֵינָי“ (הושע יג, פסוק יד)[1]
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: קוטב |
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
קטב
|
| הגייה* |
ketev
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ק־ט־ב
|
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
| נטיות |
|
- לשון המקרא כליה, חורבן, אסון, מגיפה.
- ”מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף, וְקֶטֶב מְרִירִ וְשֶׁן-בְּהֵמֹת, אֲשַׁלַּח-בָּם, עִם-חֲמַת, זֹחֲלֵי עָפָר.“ (דברים לב, פסוק כד)
- ”הִנֵּה חָזָק וְאַמִּץ לַאדֹנָי כְּזֶרֶם בָּרָד שַׂעַר קָטֶב כְּזֶרֶם מַיִם כַּבִּירִים שֹׁטְפִים הִנִּיחַ לָאָרֶץ בְּיָד.“ (ישעיהו כח, פסוק ב)
- ”מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ; מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם.“ (תהלים צא, פסוק ו)
- ארמית: קְטַב - חתך; ערבית: קַטַבָּה - חתך.
- צורות משנה: קֹטֶב, קְטוֹב.
פרשנים מפרשים[עריכה]
- רש"י על תהלים צא ו: "מדבר וגו' מקטב" - שמות שדים הם זה מזיק בלילה וזה מזיק בצהרים.
- מצודת ציון על תהלים צא ו: "מקטב" - נקרא כן מענין כריתה כמו אהי קטבך שאול (הושע יג)
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
ערך בוויקיפדיה: קוטב