מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | מאהב |
הגייה* | me'ahev |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־ה־ב |
דרך תצורה | משקל מְקַטֵּל |
נטיות | נ׳ מְאַהֶבֶת; ר׳ מְאַהֲבִים, מְאַהֲבֵי־; נ"ר מְאַהֲבוֹת |
- מי שמקיימים עמו קשר זוגי המבוסס על אהבה, עפ"ר כזה שהחברה הכללית לא רואה בעין יפה.
- ”וַתִּזֶן אָהֳלָה תַּחְתָּי וַתַּעְגַּב עַל־מְאַהֲבֶיהָ אֶל־אַשּׁוּר קְרוֹבִים.“ (יחזקאל כג, פסוק ה)
- ”וְרִדְּפָה אֶת־מְאַהֲבֶיהָ וְלֹא־תַשִּׁיג אֹתָם, וּבִקְשָׁתַם וְלֹא תִמְצָא; וְאָמְרָה אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל־אִישִׁי הָרִאשׁוֹן, כִּי טוֹב לִי אָז מֵעָתָּה.“ (הושע ב, פסוק ט)
- ”קָרָאתִי לַמְאַהֲבַי הֵמָּה רִמּוּנִי, כֹּהֲנַי וּזְקֵנַי בָּעִיר גָּוָעוּ; כִּי־בִקְשׁוּ אֹכֶל לָמוֹ, וְיָשִׁיבוּ אֶת־נַפְשָׁם.“ (איכה א, פסוק יט)
 ערך בוויקיפדיה: מאהב |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מאהב |
השורש אהב |
ניתוח דקדוקי לשורש |
משמעות עיקרית | קרבה רגשית עמוקה |
גזרה | גזרת נפ"א |
הופיע לראשונה בלשון | המקרא |
השורש א-ה-ב הוא שורש מגזרת נפ"א.
א־ה־ב |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
אָהַב |
אוֹהֵב, אָהוּב |
יֹאהַב או יֶאֱהַב |
אֱהֹב או אֱהַב |
לֶאֱהֹב |
נִפְעַל |
נֶאֱהַב |
נֶאֱהָב |
יֵאָהֵב |
הֵאָהֵב |
לְהֵאָהֵב |
הִפְעִיל |
הֶאֱהִיב |
מַאֲהִיב |
יַאֲהִיב |
הַאֲהֵב |
לְהַאֲהִיב |
הֻפְעַל |
הָאֳהַב |
מָאֳהָב |
יָאֳהַב |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
אִהֵב |
מְאַהֵב |
יְאַהֵב |
אַהֵב |
לְאַהֵב |
פֻּעַל |
אֹהַב |
מְאֹהָב |
יְאֹהַב |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְאַהֵב |
מִתְאַהֵב |
יִתְאַהֵב |
הִתְאַהֵב |
לְהִתְאַהֵב |
- בזמן עתיד של בניין קל השורש א-ה-ב ניטה או לפי גזרת נפ"א או לפי גזרת השלמים (במקרא רווח יותר לפי השלמים), דהיינו; יֹאהַב או יֶאֱהַב.
- בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)
- צורת ההפסק של בניין קל בזמן ההווה; אָהֵב.
|
|
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | מאוהב |
הגייה* | me'ohav |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | א־ה־ב |
דרך תצורה | משקל מְקֻטָּל |
נטיות | נ׳ מְאֹהֶבֶת; ר׳ מְאֹהָבִים; נ"ר מְאֹהָבוֹת |
- חש ברגשות אהבה עזים.
- "אל תחשבי שאני בך מאוהב / סתם כאב עובר לי / אל תספרי עלי לאף אחד / זה עוד יחלוף לי" (אל תשכחי אותנו, מאת מיסטר הרי)
- "מאוהב בך עד מעל הראש / כמו ילדון קטן / רק תבטיחי לי שאם אומר / את לא תצחקי עלי" (כנראה שלא אומר, מאת שלומי שבן)
השורש אהב |
ניתוח דקדוקי לשורש |
משמעות עיקרית | קרבה רגשית עמוקה |
גזרה | גזרת נפ"א |
הופיע לראשונה בלשון | המקרא |
השורש א-ה-ב הוא שורש מגזרת נפ"א.
א־ה־ב |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
אָהַב |
אוֹהֵב, אָהוּב |
יֹאהַב או יֶאֱהַב |
אֱהֹב או אֱהַב |
לֶאֱהֹב |
נִפְעַל |
נֶאֱהַב |
נֶאֱהָב |
יֵאָהֵב |
הֵאָהֵב |
לְהֵאָהֵב |
הִפְעִיל |
הֶאֱהִיב |
מַאֲהִיב |
יַאֲהִיב |
הַאֲהֵב |
לְהַאֲהִיב |
הֻפְעַל |
הָאֳהַב |
מָאֳהָב |
יָאֳהַב |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
אִהֵב |
מְאַהֵב |
יְאַהֵב |
אַהֵב |
לְאַהֵב |
פֻּעַל |
אֹהַב |
מְאֹהָב |
יְאֹהַב |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְאַהֵב |
מִתְאַהֵב |
יִתְאַהֵב |
הִתְאַהֵב |
לְהִתְאַהֵב |
- בזמן עתיד של בניין קל השורש א-ה-ב ניטה או לפי גזרת נפ"א או לפי גזרת השלמים (במקרא רווח יותר לפי השלמים), דהיינו; יֹאהַב או יֶאֱהַב.
- בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)
- צורת ההפסק של בניין קל בזמן ההווה; אָהֵב.
|
|