מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מאהב
|
הגייה* |
me'ahev
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
א־ה־ב
|
דרך תצורה |
משקל מְקַטֵּל
|
נטיות |
נ׳ מְאַהֶבֶת; ר׳ מְאַהֲבִים, מְאַהֲבֵי־; נ"ר מְאַהֲבוֹת
|
- מי שמקיימים עמו קשר זוגי המבוסס על אהבה, עפ"ר כזה שהחברה הכללית לא רואה בעין יפה.
- ”וַתִּזֶן אָהֳלָה תַּחְתָּי וַתַּעְגַּב עַל־מְאַהֲבֶיהָ אֶל־אַשּׁוּר קְרוֹבִים.“ (יחזקאל כג, פסוק ה)
- ”וְרִדְּפָה אֶת־מְאַהֲבֶיהָ וְלֹא־תַשִּׁיג אֹתָם, וּבִקְשָׁתַם וְלֹא תִמְצָא; וְאָמְרָה אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל־אִישִׁי הָרִאשׁוֹן, כִּי טוֹב לִי אָז מֵעָתָּה.“ (הושע ב, פסוק ט)
- ”קָרָאתִי לַמְאַהֲבַי הֵמָּה רִמּוּנִי, כֹּהֲנַי וּזְקֵנַי בָּעִיר גָּוָעוּ; כִּי־בִקְשׁוּ אֹכֶל לָמוֹ, וְיָשִׁיבוּ אֶת־נַפְשָׁם.“ (איכה א, פסוק יט)
ערך בוויקיפדיה: מאהב |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מאהב |
השורש אהב
|
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
קרבה רגשית עמוקה
|
גזרה |
גזרת נפ"א
|
הופיע לראשונה בלשון |
המקרא
|
השורש א-ה-ב הוא שורש מגזרת נפ"א.
א־ה־ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
אָהַב
|
אוֹהֵב, אָהוּב
|
יֹאהַב או יֶאֱהַב
|
אֱהֹב או אֱהַב
|
לֶאֱהֹב
|
נִפְעַל
|
נֶאֱהַב
|
נֶאֱהָב
|
יֵאָהֵב
|
הֵאָהֵב
|
לְהֵאָהֵב
|
הִפְעִיל
|
הֶאֱהִיב
|
מַאֲהִיב
|
יַאֲהִיב
|
הַאֲהֵב
|
לְהַאֲהִיב
|
הֻפְעַל
|
הָאֳהַב
|
מָאֳהָב
|
יָאֳהַב
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
אִהֵב
|
מְאַהֵב
|
יְאַהֵב
|
אַהֵב
|
לְאַהֵב
|
פֻּעַל
|
אֹהַב
|
מְאֹהָב
|
יְאֹהַב
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְאַהֵב
|
מִתְאַהֵב
|
יִתְאַהֵב
|
הִתְאַהֵב
|
לְהִתְאַהֵב
|
- בזמן עתיד של בניין קל השורש א-ה-ב ניטה או לפי גזרת נפ"א או לפי גזרת השלמים (במקרא רווח יותר לפי השלמים), דהיינו; יֹאהַב או יֶאֱהַב.
- בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]
- צורת ההפסק של בניין קל בזמן ההווה; אָהֵב.
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מאוהב
|
הגייה* |
me'ohav
|
חלק דיבר |
תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
א־ה־ב
|
דרך תצורה |
משקל מְקֻטָּל
|
נטיות |
נ׳ מְאֹהֶבֶת; ר׳ מְאֹהָבִים; נ"ר מְאֹהָבוֹת
|
- חש ברגשות אהבה עזים.
- "אל תחשבי שאני בך מאוהב / סתם כאב עובר לי / אל תספרי עלי לאף אחד / זה עוד יחלוף לי" (אל תשכחי אותנו, מאת מיסטר הרי)
- "מאוהב בך עד מעל הראש / כמו ילדון קטן / רק תבטיחי לי שאם אומר / את לא תצחקי עלי" (כנראה שלא אומר, מאת שלומי שבן)
- הוסיפו לכאן קישורים למונחים קרובים בוויקימילון.
השורש אהב
|
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
קרבה רגשית עמוקה
|
גזרה |
גזרת נפ"א
|
הופיע לראשונה בלשון |
המקרא
|
השורש א-ה-ב הוא שורש מגזרת נפ"א.
א־ה־ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
אָהַב
|
אוֹהֵב, אָהוּב
|
יֹאהַב או יֶאֱהַב
|
אֱהֹב או אֱהַב
|
לֶאֱהֹב
|
נִפְעַל
|
נֶאֱהַב
|
נֶאֱהָב
|
יֵאָהֵב
|
הֵאָהֵב
|
לְהֵאָהֵב
|
הִפְעִיל
|
הֶאֱהִיב
|
מַאֲהִיב
|
יַאֲהִיב
|
הַאֲהֵב
|
לְהַאֲהִיב
|
הֻפְעַל
|
הָאֳהַב
|
מָאֳהָב
|
יָאֳהַב
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
אִהֵב
|
מְאַהֵב
|
יְאַהֵב
|
אַהֵב
|
לְאַהֵב
|
פֻּעַל
|
אֹהַב
|
מְאֹהָב
|
יְאֹהַב
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְאַהֵב
|
מִתְאַהֵב
|
יִתְאַהֵב
|
הִתְאַהֵב
|
לְהִתְאַהֵב
|
- בזמן עתיד של בניין קל השורש א-ה-ב ניטה או לפי גזרת נפ"א או לפי גזרת השלמים (במקרא רווח יותר לפי השלמים), דהיינו; יֹאהַב או יֶאֱהַב.
- בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[2]
- צורת ההפסק של בניין קל בזמן ההווה; אָהֵב.
| |
|