שנאה

שִׂנְאָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שנאה
הגייה^*	sin'a
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	שׂ־נ־א
דרך תצורה	משקל קִטְלָה
נטיות	ר׳ שְׂנָאוֹת; שִׂנְאַת־; ר׳ שִׂנְאוֹת־

רגש של דחייה ועוינות כלפי אדם או דבר.
- בין התלמיד והמורה יש שנאה רבה בגלל אי שיתוף פעולה.
- ”שִׂנְאָה תְּעֹרֵר מְדָנִים; וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה.“ (משלי י, פסוק יב)

מקור המילה במקרא.

ערך בוויקיפדיה: שנאה

ציטוטים בוויקיציטוט: שנאה