אהב

יש להוסיף לדף זה את הערך: אֹהַב.

לערך העוסק באִהֵב; ראו מְאַהֵב.

אָהַב גם אָהֵב[עריכה]

רצה לתת, לעזור ולהיטיב לאדם אחר.
- "ולחנה יתן מנה אחת אפים כי את חנה אהב וה' סגר רחמה" (שמואל א א ה)
- "עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו" (שיר השירים ג א)
- "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט יח)
חש סיפוק או הנאה מדבר מה.
- "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי, והביאה לי ואכלה, בעבור תברכך נפשי בטרם אמות" (בראשית כז ד)
- "וְאִישׁ אֶת־רָעַת רֵעֵהוּ אַל־תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם, וּשְׁבֻעַת שֶׁקֶר אַל תֶּאֱהָבוּ" (זכריה ח יז)
- "אני אוהב את החורף ואת הקיץ ואת הסתיו / ואת האביב ואת מה שעכשיו" ("אני אוהב", יהונתן גפן)

מקבילות בשפות שמיות: באבלאית ʔ-ʔ-b(אאב),^[^{דרוש מקור}^] באוגריתית 𐎊𐎜𐎅𐎁 (יאֻהב, כלומר יאהב)^[1].

ערך בוויקיפדיה: אהבה

השורש א-ה-ב הוא שורש מגזרת נפ"א.

בזמן עתיד של בניין קל השורש א-ה-ב ניטה או לפי גזרת נפ"א או לפי גזרת השלמים (במקרא רווח יותר לפי השלמים), דהיינו; יֹאהַב או יֶאֱהַב.
בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]
צורת ההפסק של בניין קל בזמן ההווה; אָהֵב.