אהב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: אֹהַב.
Nuvola actions back.png לערך העוסק באִהֵב; ראו מְאַהֵב.

אָהַב גם אָהֵב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אהב
שורש וגזרה א־ה־ב, גזרת נפ"א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. רצה לתת, לעזור ולהיטיב לאדם אחר.
    • "ולחנה יתן מנה אחת אפים כי את חנה אהב וה' סגר רחמה" (שמואל א א ה)
    • "עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו" (שיר השירים ג א)
    • "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט יח)
  2. חש סיפוק או הנאה מדבר מה.
    • "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי, והביאה לי ואכלה, בעבור תברכך נפשי בטרם אמות" (בראשית כז ד)
    • "וְאִישׁ אֶת־רָעַת רֵעֵהוּ אַל־תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם, וּשְׁבֻעַת שֶׁקֶר אַל תֶּאֱהָבוּ" (זכריה ח יז)
    • "אני אוהב את החורף ואת הקיץ ואת הסתיו / ואת האביב ואת מה שעכשיו" ("אני אוהב", יהונתן גפן)

גזרון[עריכה]

  • מקבילות בשפות שמיות: באבלאית ʔ-ʔ-b(אאב),[דרוש מקור] באוגריתית 𐎊𐎜𐎅𐎁 (יאֻהב, כלומר יאהב)[1].

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: love‏‏‏‏
  • ערבית: أحب‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אהבה


השורש אהב
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית קרבה רגשית עמוקה
גזרה גזרת נפ"א
הופיע לראשונה בלשון המקרא

השורש א-ה-ב הוא שורש מגזרת נפ"א.

נטיות הפעלים[עריכה]

א־ה־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָהַב אוֹהֵב, אָהוּב יֹאהַב או יֶאֱהַב אֱהֹב או אֱהַב לֶאֱהֹב
נִפְעַל נֶאֱהַב נֶאֱהָב יֵאָהֵב הֵאָהֵב לְהֵאָהֵב
הִפְעִיל הֶאֱהִיב מַאֲהִיב יַאֲהִיב הַאֲהֵב לְהַאֲהִיב
הֻפְעַל הָאֳהַב מָאֳהָב יָאֳהַב -אין- -אין-
פִּעֵל אִהֵב מְאַהֵב יְאַהֵב אַהֵב לְאַהֵב
פֻּעַל אֹהַב מְאֹהָב יְאֹהַב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַהֵב מִתְאַהֵב יִתְאַהֵב הִתְאַהֵב לְהִתְאַהֵב

הערות[עריכה]

  • בזמן עתיד של בניין קל השורש א-ה-ב ניטה או לפי גזרת נפ"א או לפי גזרת השלמים (במקרא רווח יותר לפי השלמים), דהיינו; יֹאהַב או יֶאֱהַב.
  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]
  • צורת ההפסק של בניין קל בזמן ההווה; אָהֵב.
  1. לוח UT 67 V