מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
אהבת חינם
הגייה *
ahavat khinam
חלק דיבר
צרף
מין
נקבה
שורש
א־ה־ב
דרך תצורה
נטיות
אהבה טהורה, אינה מותנית ואינה תלויה בדבר.
"לא נשאר חלולים כי גם לנו יש לב שיודע לתת אהבת חינם בלי לרצות דבר" (אהבת חינם, אתניקס).
על משקל שנאת חנם המופיע במקורות. צירוף מחודש של הרב יחזקאל מקוזמיר ( כמו שחורבן בית המקדש היה על ידי שנאת חנם, כן לתקן זה צריך אהבת חנם, שכל אחד מישראל יאהב את חבירו בחנם")[1] . ביטוי שנשתרש בשפה העברית. (בעקבותיו כתבו כך הרב אברהם יצחק הכהן קוק בספרו אורות הקודש[2] , הרבי מליובאוויטש בספר ליקוטי שיחות[3] , והרב בקשי דורון בשו"ת בנין אב[4] ועוד רבים.)
↑ דבריו צוטטו בבספר "נחמד מזהב" (פיוטרקוב תרס"ז) עמ' 77, וכן הובא בספרו של נכדו, האדמו"ר הראשון ממודז'יץ, "דברי ישראל", פרשת בחקותי ד"ה ואתכם.
↑ אורות הקודש, חלק ג' עמוד שכג-שכד.
↑ חלק ז (ויקרא), עמ' 326, חלק לד (דברים), עמ' 229.
↑ סימן ע"ח.
השורש אהב
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
קרבה רגשית עמוקה
גזרה
גזרת נפ"א
הופיע לראשונה בלשון
המקרא
השורש א-ה-ב הוא שורש מגזרת נפ"א .
א־ה־ב
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
אָהַב
אוֹהֵב , אָהוּב
יֹאהַב או יֶאֱהַב
אֱהֹב או אֱהַב
לֶאֱהֹב
נִפְעַל
נֶאֱהַב
נֶאֱהָב
יֵאָהֵב
הֵאָהֵב
לְהֵאָהֵב
הִפְעִיל
הֶאֱהִיב
מַאֲהִיב
יַאֲהִיב
הַאֲהֵב
לְהַאֲהִיב
הֻפְעַל
הָאֳהַב
מָאֳהָב
יָאֳהַב
-אין-
-אין-
פִּעֵל
אִהֵב
מְאַהֵב
יְאַהֵב
אַהֵב
לְאַהֵב
פֻּעַל
אֹהַב
מְאֹהָב
יְאֹהַב
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְאַהֵב
מִתְאַהֵב
יִתְאַהֵב
הִתְאַהֵב
לְהִתְאַהֵב
בזמן עתיד של בניין קל השורש א-ה-ב ניטה או לפי גזרת נפ"א או לפי גזרת השלמים (במקרא רווח יותר לפי השלמים), דהיינו; יֹאהַב או יֶאֱהַב.
בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]
צורת ההפסק של בניין קל בזמן ההווה; אָהֵב .