מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אבל
הגייה * aval
חלק דיבר מילת חיבור
מין
שורש א־ב־ל
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות
לשון המקרא הלימודים האקדמאים קשים, אבל מספקים.
”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן, וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק; וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם...“ (בראשית יז , פסוק יט ) ”וַיַּעַן יוֹנָתָן וַיֹּאמֶר לַאֲדֹנִיָּהוּ: אֲבָל אֲדֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ דָּוִד הִמְלִיךְ אֶת שְׁלֹמֹה“ (מלכים א׳ א , פסוק מג ) מילת ניגוד, צורה אחרת של בַּל 'לא'. קרוב אל בלי, בלתי. בלשון חז"ל משמשת בלשון אמת (השוה אמנם )
מקביל באותו שימוש לאוגריתית bl,[ 1] بَلْ (בַּל).
↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 218
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אבל
הגייה * e vel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ב־ל
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות כ׳ אֶבְלוֹ
צער על מותו של קרוב או אהוב.
הבנים נמצאים באבל על מותו של אביהם . תקופה אשר בה אדם מתאבל על מותו של קרוב או אהוב.
בהשאלה מן (1): תקופת מצוקה אשר ממשילים אותה לאבל של ממש.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אבל
הגייה * avel
חלק דיבר
מין
שורש א־ב־ל
דרך תצורה
נטיות
אדם המצטער על מותו של אהובו, בעיקר קרוב משפחה מדריגה ראשונה.
לשון המקרא שבעת המים הראשונים שלאחר המיתה.בהשאלה מן (1): אדם המצטער על מצוקה או אסון כלשהו כל כך עד שממשילים אותו לאבל.פרופ' חיים רבין טוען לקשר קדום בין 'אבל' בהוראת דשא (בערבית-'הבּלָא' בהוראת מרעה-גמלים), לבין 'אבל' - בהוראת 'התייבש' ממנו נשתלשל השדה הסמנטי - צער.[ 1]
↑ חיים רבין / זוטות אטימולוגיות. תרביץ כרך לג, חוברת ב טבת תשכ"ד, 109-110
לשון המקרא יש לשכתב פירוש זה ”אָבַל תִּירוֹשׁ אֻמְלְלָה גָפֶן נֶאֶנְחוּ כָּל שִׂמְחֵי לֵב“ (ישעיהו כד , פסוק ז ) ”כִּי מִפְּנֵי אָלָה אָבְלָה הָאָרֶץ יָבְשׁוּ נְאוֹת מִדְבָּר“ (ירמיהו כג , פסוק י ) ”אָבְלָה יְהוּדָה וּשְׁעָרֶיהָ אֻמְלְלוּ קָדְרוּ לָאָרֶץ וְצִוְחַת יְרוּשָׁלִַם עָלָתָה“ (ירמיהו יד , פסוק ב ) ”שֻׁדַּד שָׂדֶה, אָבְלָה אֲדָמָה“ (יואל א , פסוק י ) מילה מקראית, משמעותה נתונה בפרשנות. יש מפרשים לשון אבלות (כלומר האדם מצטער) ויש מפרשים לשון חורבן.
יש הסבורים שתיבת "אֶבל" נוצקה מן השורש ב־ל־ה . תבנית מילה זו היתה ידועה גם בלשון באכדית, המילה abalu [ 1] יבש ". ראו גם: בליה , ו"גיל הבלות "[ 2]
↑ זאב ויסמן, עולם התנ"ך: תרי-עשר א , , 2002, עמ' 40
↑ חיים רבין / זוטות אטימולוגיות. תרביץ כרך לג, חוברת ב טבת תשכ"ד, 109-110
יש להוסיף לדף זה את הערך: ב אָבֵל ב.
ערך בוויקיפדיה: אבלות