אמנם

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אָמְנָם או אֻמְנָם[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אומנם
הגייה* omnam
חלק דיבר מילת תואר או קישור
מין -
שורש א־מ־ן
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא אמת ונכון. בלשון שאלה בקידומת ה' השאלה הטלת ספק.
    • ”וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-אַבְרָהָם; לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר – הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד, וַאֲנִי זָקַנְתִּי?“ (בראשית יח, פסוק יג)
    • ”וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל-בִּלְעָם, הֲלֹא שָׁלֹחַ שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ לִקְרֹא-לָךְ – לָמָּה לֹא-הָלַכְתָּ, אֵלָי; הַאֻמְנָם, לֹא אוּכַל כַּבְּדֶךָ?“ (במדבר כב, פסוק לז)
    • "הַאָמְנָם עוֹד יָבוֹאוּ יָמִים בִּסְלִיחָה וּבְחֶסֶד, / וְתֵלְכִי בַּשָּׂדֶה, וְתֵלְכִי בּוֹ כָּהֵלֶךָ הַתָּם, / וּמַחְשׂוֹף כַּף-רַגְלֵךְ יִלָּטֵף בַּעֲלֵי הָאַסְפֶּסֶת, / אוֹ שִׁלְפֵי-שִׁבֳּלִים יִדְקְרוּךְ וְתִמְתַּק דְּקִירָתָם." (הַאָמְנָם, מאת לאה גולדברג)
  2. לשון המקרא אמת ונכון. בדר"כ באה לשלול את מה שנאמר קודם ולחזק את הנאמר לאחריה שהוא יותר מדויק ונכון.
    • אָמְנָם יָדַעְתִּי כִי-כֵן; וּמַה-יִּצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם-אֵל.“ (איוב ט, פסוק ב)
    • ”וְעַתָּה כִּי אָמְנָם כִּי גֹאֵל אָנֹכִי וְגַם יֵשׁ גֹּאֵל קָרוֹב מִמֶּנִּי.“ (רות ג, פסוק יב)
    • אמנם ראיתי שאתה משתדל לכתוב כיאות, אך עדיין יש שגיאות בכתיבתך.
  3. לשון ימי הביניים אֲבָל
    • "מצווה שמעון לקיים דברי המת הברורים שאמר לו, אמנם אם בי"ד רואים שהוא תועלת הבן לתת הממון לבן אחר שהגדיל יתן על פיהם" (בית יוסף חושן משפט סימן רנג)
    • הוא אינו רוצה למכור את מכוניתו אומנם אם יציעו לו סכום גדול יסכים למוכרה.

גיזרון[עריכה]

  • המילה מורכבת מהמילים "הִנֵּה" + "מָה" ◄ יתכן מקור משותף למילה בערבית ◄ إِنَّما ; אִנֳמַה - במשמעות "רק". המילה "אָמְנָם" התפתחה כתוצאה מתהליך של "הִבָּדְלוּת-דקדוקית" , האות מ' התווספה למילה הערבית והושמטה ה' הסופית .
  • שורש א־מ־ן קרוב לאמת כמו נאמן אמונה. לפעמים במקרא גם אָמְנָה
  • בשומרונית-ארמית, בצורת "אמנון" "אימנן" או "אימנון" ,מקביל ל"אמת".

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]



השורש אמן

השורש א־מ־ן הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

א־מ־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָמַן אוֹמֵן

(ב׳ פעוּל: אָמוּן)

יֶאֱמֹן אֱמֹן לֶאֱמֹן
נִפְעַל נֶאֱמַן נֶאֱמָן יֵאָמֵן הֵאָמֵן להֵאָמֵן
הִפְעִיל הֶאֱמִין מַאֲמִין יַאֲמִין הַאֲמֵן לְהַאֲמִין
הֻפְעַל הָאֳמַן מָאֳמָן יָאֳמַן -אין- -אין-
פִּעֵל אִמֵּן מְאַמֵּן יְאַמֵּן אַמֵּן לְאַמֵּן
פֻּעַל אֻמַּן מְאֻמָּן יְאֻמַּן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַמֵּן מִתְאַמֵּן יִתְאַמֵּן הִתְאַמֵּן לְהִתְאַמֵּן