נבוב

נָבוּב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נבוב
הגייה^*	navuv
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	נ־ב־ב
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ נְבוּבָה ר׳ נְבוּבִים נְבוּבוֹת נס'נְבוּב־

שעשוי רק ממעטפת ונפחו ריק.
- ”יָּבֵא אֶת הַבַּדִּים בַּטַּבָּעֹת עַל צַלְעֹת הַמִּזְבֵּחַ לָשֵׂאת אֹתוֹ בָּהֶם נְבוּב לֻחֹת עָשָׂה אֹתוֹ“ (שמות לח, פסוק ז)
- ”..וְחוּט שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה יְסֻבֶּנּוּ וְעָבְיוֹ אַרְבַּע אַצְבָּעוֹת נָבוּב“ (ירמיהו נב, פסוק כא)
בהשאלה: ריק מתכונות טובות או מתוכן ראוי.
- ”וְאִישׁ נָבוּב יִלָּבֵב וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד“ (איוב יא, פסוק יב)
- בדיחה תפלה ונבובה לא הצחיקה אותי בכלל.

מקראי, השורש נ-ב-ב (שמופיע במקרא, ורק במשקל בינוני בצורת "נבוב") קשור לרעיון של חלול (נביבות) וקרוב אל^[1] ביב (צינור חלול), ביוב, אַבּוּב (~חליל, מאותו רעיון של צינור חלול), בדומה לאכדית אֶבּוּבֻּ ebbūbu 'אבוב, חליל', נַבּוּבֻּ nabābu 'לנגן בחליל', וגם בב.