מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
שמעון
|
| הגייה* |
shim'on
|
| חלק דיבר |
שם פרטי
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
שׁ־מ־ע
|
| דרך תצורה |
משקל קִטְלוֹן
|
| נטיות |
|
- אחד משנים־עשר שבטי ישראל הנקרא על שם הבן השני של יעקב ולאה.
- ”וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר כִּי שָׁמַע אדני כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי וַיִּתֶּן לִי גַּם אֶת זֶה; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ שִׁמְעוֹן.“ (בראשית כט, פסוק לג)
- ”שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם.“ (בראשית מט, פסוק ה)
- "שמעון אבנו פטדה ומפה שלו צבוע ירוק ומצוייר עליו שכם" (במדבר רבה ב ז)
- שם פרטי לזכר.
- ”וּבְנֵי חָרִם אֱלִעֶזֶר יִשִּׁיָּה מַלְכִּיָּה שְׁמַעְיָה שִׁמְעוֹן“ (עזרא י, פסוק לא)
- ”אַרְבַּע מִיתוֹת נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶרֶג, וָחֶנֶק; רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׂרֵפָה, סְקִילָה, חֶנֶק, וָהֶרֶג; זוֹ מִצְוַת הַנִּסְקָלִין.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ז, משנה א)
- ”יֵין נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל לַבּוֹר, כֻּלּוֹ אָסוּר בַּהֲנָאָה; רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, יִמָּכֵר כֻּלּוֹ לַנָּכְרִי חוּץ מִדְּמֵי יֵין נֶסֶךְ שֶׁבּוֹ.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ה, משנה י)
- ”שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה; הוּא הָיָה אוֹמֵר, עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים.“ (משנה, מסכת אבות – פרק א, משנה ב)
- יתכן כי שם השבט נגזר ממקום שבתם המדברי והמבודד , בדרום הארץ – ישימון.
- השם מופיע במקרא פעם אחת בכתיב פונטי המעיד על התערערות הגרוניים: ”שִׁימוֹן“ (דברי הימים א׳ ד, פסוק כ)
ערך בוויקיפדיה: שבט שמעון