מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
[ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שחור
הגייה * shakhor
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש שׁ־ח־ר ב
דרך תצורה משקל קָטֹל
נטיות נ׳ שְׁחֹרָה; ר׳ שְׁחֹרִים, נ"ר שְׁחֹרוֹת; שְׁחֹר־, נ׳ שְׁחֹרַת־, ר׳ שְׁחֹרֵי־, נ"ר שְׁחֹרוֹת־
מעבר הדרגתי מצבע לבן , דרך אפור ועד לשחור . לשון המקרא צֶּבַע הַכֵּהֵה בְּיוֹתֵר; צֶבַע החֹשֶׁךְ .
”בַּמֶּרְכָּבָה הָרִאשֹׁנָה סוּסִים אֲדֻמִּים וּבַמֶּרְכָּבָה הַשֵּׁנִית סוּסִים שְׁחֹרִים “ (זכריה ו , פסוק ב ) ”שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם כְּאָהֳלֵי קֵדָר כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה“ (שיר השירים א , פסוק ה ) "עטור מצחך זהב שחור , אינני זוכר אם כתבו כך בשיר" (עטור מצחך אברהם חלפי ) ערך בוויקיפדיה:
שחור תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
שחור
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שחר
הגייה * sha khar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ח־ר א
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ שְׂחָרִים; שַׁחַר־, ר׳ שַׁחֲרֵי־
השחר לשון המקרא דמדומי בוקר , הזמן הסמוך לזריחת השמש.
”אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח“ (ישעיהו נח , פסוק ח ) ”מִי-זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ-שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת“ (שיר השירים ו , פסוק י ) קמתי עם שחר ויצאתי לעבודה. שם פרטי לזכר ולנקבה. המילה קיימת בשפות שמיות נוספות - אבלאית: 𒋛𒂗𒈝 (šiḥrum), אכדית: 𒊺𒂊𒊒 (šeru ), אוגריתית: 𐎌𐎈𐎗 (שׁחר), מואבית: שׁחרת[ 1] שַׁחְרָא , ערבית: سَحَر (סַחַר). משערים שבפרוטו-שמית היתה הצורה šaḥ(a)r בהוראה זו.
דומה גם למצרית: sa-ḥeru בהוראה דומה.[ 2] ערך בוויקיפדיה:
שחר תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
שחר
האקדמיה ללשון העברית, שַׁחַר לשון המקרא ”עוֹרִי שָׁחַר מֵעָלָי וְעַצְמִי חָרָה מִנִּי חֹרֶב“ (איוב ל , פסוק ל ) לשון המקרא דרש ; התאמץ להשיג.
”שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶנּוּ“ (משלי יא , פסוק כז ) הופעה יחידאית בבניין קל. מקביל לצורה הנפוצה יותר: שִׁחֵר בבניין פיעל, ראו שם.
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא שיחר
שורש וגזרה ש־ח־ר א
בניין פִּעֵל
לשון המקרא התאמץ להשיג ; התאמץ להיפגש עם־.
”אִם הֲרָגָם וּדְרָשׁוּהוּ וְשָׁבוּ וְשִׁחֲרוּ אֵל.“ (תהלים עח , פסוק לד ) ” אֵלֵךְ אָשׁוּבָה אֶל מְקוֹמִי עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנָי בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי .“ (הושע ה , פסוק טו ) ”וּמֶה לֹא תִשָּׂא פִשְׁעִי וְתַעֲבִיר אֶת עֲוֺנִי, כִּי עַתָּה לֶעָפָר אֶשְׁכָּב וְשִׁחַרְתַּנִי וְאֵינֶנִּי.“ (איוב ז , פסוק כא ) לשון המקרא השכים , הקדים .
”חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ, וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר.“ (משלי יג , פסוק כד ) 1. הקשר לשַׁחַר א לא ברור לגמרי. רד"ק כתב: "מענין שחר הם, כי בשחר ידרוש אדם ויחקור ויפקוד, כי הזריז על הדבר ישכים ויקום בשחר."[ 3] בֹּקֶר לבִּקֵּר .[ 4]
יש שפירשו בחלק מהפסוקים כמו (2),[ 5] התמיד לעשות כן בכל בוקר,[ 6] שוחר ".
2. מלשון שַׁחַר א - תחילת היום.
↑ מילון קליין, שַׁחַר I .
↑ EA Wallis Budge, An Egyptian Hieroglyphic Dictionary , 1920, pp. 634.
↑ רד"ק, ספר השרשים, שחר.
↑ וכן כתב שד"ל ישעיהו כו,ט.
↑ ישעיה כו,טו (רד"ק; שד"ל); תהלים סג,ב (תרגום, רד"ק; ראב"ע); משלי ז,טו (הואיל משה); איוב כד,ה (תרגום; ריב"ג; מיוחס לרשב"ם).
↑ ישעיה כו,טו (שד"ל).
ערך בוויקיפדיה: שחור
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שחור
