דרש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דָּרַשׁ א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא דרש
שורש וגזרה ד־ר־ש, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. חיפש, ניסה לאתר, ייחס חשיבות; חקר היטב.
    • ”וְלֹא דָרַשׁ בַּיהוה וַיְמִיתֵהוּ וַיַּסֵּב אֶת הַמְּלוּכָה לְדָוִיד בֶּן יִשָׁי.“ (דברי הימים א׳ י, פסוק יד)
    • ”רָשָׁע כְּגֹבַהּ אַפּוֹ בַּל יִדְרֹשׁ אֵין אֱלֹהִים כָּל מְזִמּוֹתָיו.“ (תהלים י, פסוק ד)
    • ”וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת יהוה.“ (בראשית כה, פסוק כב)
  2. ניסה להתקרב אל האל בדרך של תפילה או של פולחן.
    • ”כִּי כֹה אָמַר יהוה לְבֵית יִשְׂרָאֵל דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ.“ (עמוס ה, פסוק ד)
    • ”וְהָעָם לֹא שָׁב עַד הַמַּכֵּהוּ וְאֶת יהוה צְבָאוֹת לֹא דָרָשׁוּ.“ (ישעיהו ט, פסוק יב)
    • דִּרְשׁוּ יהוה וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד.“ (תהלים קה, פסוק ד)
    • ”וּשְׁטָחוּם לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר אֲהֵבוּם וַאֲשֶׁר עֲבָדוּם וַאֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם וַאֲשֶׁר דְּרָשׁוּם וַאֲשֶׁר הִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם לֹא יֵאָסְפוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ לְדֹמֶן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ.“ (ירמיהו ח, פסוק ב)
  3. ביקש; התעקש על דבר־מה, עמד על דעתו.
    • ”וְאִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ וְלֹא יְדַעְתּוֹ וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ.“ (דברים כב, פסוק ב)
    • ”יִשְׁגּוּ צֹאנִי בְּכָל הֶהָרִים וְעַל כָּל גִּבְעָה רָמָה וְעַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ נָפֹצוּ צֹאנִי וְאֵין דּוֹרֵשׁ וְאֵין מְבַקֵּשׁ.“ (יחזקאל לד, פסוק ו)
  4. שאל, חקר.
    • ”וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מִי עָשָׂה הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּדְרְשׁוּ וַיְבַקְשׁוּ וַיֹּאמְרוּ גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ עָשָׂה הַדָּבָר הַזֶּה.“ (שופטים ו, פסוק כט)
    • ”כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ כִּי דָּרֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ יהוה אֱלֹהֶיךָ מֵעִמָּךְ וְהָיָה בְךָ חֵטְא.“ (דברים כג, פסוק כב)
    • ”כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עניים [עֲנָוִים].“ (תהלים ט, פסוק יג)
    • ”וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם הוּא עִנְיַן רָע נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ.“ (קהלת א, פסוק יג)
  5. לשון חז"ל עסק בהסקת מסקנות מן המקרא.
  6. [עממי] נשא דברים בפני ציבור, לרוב בהקשר דתי.

גיזרון[עריכה]

  • השוו לערבית: دَرَسَ.[1]
  • המובנים השונים התפתחו זה מזה

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: ביאור:דרש
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: דרשנות


סימוכין[עריכה]

דְּרָשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דרש
הגייה* drash
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ד־ר־ש
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות
  1. [יהדות] פרשנות מורחבת לטקסט.
  2. בהשאלה (1): הסבר מורחב.

צירופים[עריכה]

ניגודים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מדרש