מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- התבונן, ניסה לברר; פשפש בדבר בכדי למצות השגה; ייחס חשיבות, חקר היטב.
- ”וְלֹא דָרַשׁ בַּיהוה וַיְמִיתֵהוּ וַיַּסֵּב אֶת הַמְּלוּכָה לְדָוִיד בֶּן יִשָׁי.“ (דברי הימים א׳ י, פסוק יד)
- ”רָשָׁע כְּגֹבַהּ אַפּוֹ בַּל יִדְרֹשׁ אֵין אֱלֹהִים כָּל מְזִמּוֹתָיו.“ (תהלים י, פסוק ד)
- ”וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת יהוה.“ (בראשית כה, פסוק כב)
- ביקש; התעקש על דבר־מה, עמד על דעתו.
- ”וְאִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ וְלֹא יְדַעְתּוֹ וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ.“ (דברים כב, פסוק ב)
- ”יִשְׁגּוּ צֹאנִי בְּכָל הֶהָרִים וְעַל כָּל גִּבְעָה רָמָה וְעַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ נָפֹצוּ צֹאנִי וְאֵין דּוֹרֵשׁ וְאֵין מְבַקֵּשׁ.“ (יחזקאל לד, פסוק ו)
- שאל, חקר.
- ”וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מִי עָשָׂה הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּדְרְשׁוּ וַיְבַקְשׁוּ וַיֹּאמְרוּ גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ עָשָׂה הַדָּבָר הַזֶּה.“ (שופטים ו, פסוק כט)
- ”כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ כִּי דָּרֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ יהוה אֱלֹהֶיךָ מֵעִמָּךְ וְהָיָה בְךָ חֵטְא.“ (דברים כג, פסוק כב)
- ”כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עניים [עֲנָוִים].“ (תהלים ט, פסוק יג)
- ”וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם הוּא עִנְיַן רָע נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ.“ (קהלת א, פסוק יג)
- לשון חז"ל עסק בהסקת מסקנות מן המקרא ושאב מסר.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- [עממי] נשא דברים בפני ציבור, לרוב בהקשר דתי.
- השוו לערבית: دَرَسَ.[1]. אמהרית דרַשַׂה ደረሰ בהוראת "לכתוב".
- המובנים השונים התפתחו זה מזה
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | דרש |
| הגייה* | drash |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ד־ר־שׁ |
| דרך תצורה | משקל קְטָל |
| נטיות | |
- [יהדות] פרשנות מורחבת לטקסט.
- בהשאלה מן (1): הסבר מורחב.
 ערך בוויקיפדיה: מדרש |
טקסט בוויקיטקסט: ביאור:דרש
ערך בוויקיפדיה: דרשנות