התאמץ
מראה
הִתְאַמֵּץ
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | התאמץ |
שורש וגזרה | א־מ־ץ |
בניין | הִתְפַּעֵל |
- עשה מאמץ. ניסה לעשות דבר בכל כוחו.
- ”וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם, אֶת-אֲדֹרָם אֲשֶׁר עַל-הַמַּס, וַיִּרְגְּמוּ כָל-יִשְׂרָאֵל בּוֹ אֶבֶן, וַיָּמֹת; וְהַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם, הִתְאַמֵּץ לַעֲלוֹת בַּמֶּרְכָּבָה, לָנוּס, יְרוּשָׁלִָם“ (מלכים א׳ יב, פסוק יח)
- ”וַתֵּרֶא כִּי-מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ.“ (רות א, פסוק יח)
- המורה התאמץ להכשיר את התלמידים שלו לקורס הטייס.
גיזרון
[עריכה]- מלשון אֹמֶץ, במובן "חוזק". כך, "התאמץ" הוא "התחזק".
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: strain, make an effort
- ערבית: بَذَلَ جُهودًا, إجْتَهَدَ