2. השם מופיע לראשונה בתנ"ך: ”אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם, הֵילֵל בֶּן-שָׁחַר, נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ, חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם. וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ: הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל, אָרִים כִּסְאִי וְאֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד, בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן. אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב, אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן. אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד, אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר.“ (ישעיהו יד, פסוקים יב–טו). דברים אלה כוונו כדברי תוכחה למלך בבל על גאותו הרבה אשר ניסה להידמות לאל עליון, ועל זאת העניש אותו והשפילו. על פי השערות הנצרות דברים אלו מרמזים על נפילתו של השטן מגן עדן בעקבות גאותו. בתרגומים הנוצריים לתנ"ך תורגם הצירוף הילל בן שחר בטעות כשם, כאשר הילל הוא השם הפרטי, כאשר הוא זוהה עם "כוכב בוקר בן אור" שהיה כינויו של המלאך לוציפר במיתולוגיה הרומית.
השם הילל בן שחר, פורש גם על ידי הירונימוס הקדוש, בתור מלאך שהיה מבריק כאותו כוכב השחר, וכעת הוא מילל לאחר נפילתו.
טור סיני קישר את "הילל בן שחר" המקראי עם שר צבא בבל אליל-בנאֲ-אִשְׁחֻר Ellil-banâ-isẖur (למרות שלא ניתן למצוא עדויות על דמות שכזאת)
ערך בוויקיפדיה: הילל בן שחר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נוגה