מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בצְלָצַל; ראו צְרָצַר ב־ר'.
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
צלצל
שורש וגזרה
צ־ל־צ־ל , מרובע מ"צלל"
בניין
פִּעֵל
השמיע קול חזק, השמיע צליל .
וכל חתן שהיה עובר בשוק היתה יוצאה מתוך ביתה ומצלצלת בכפי ידיה ומקלסת בפיה. (פרקי דרבי אליעזר, פרק יז)
”בָּא הַגֶּשֶׁם וְצִלְצֵל בְּחַלּוֹנִי / שָׁר נִגּוּן עַלִּיז לַפֶּרַח בְּגַנִּי“ (פזמון ליקינתון , מאת לאה גולדברג בזֶמֶרֶשֶׁת )
השמיע צליל בפעמון .
בהשאלה מן (2): יזם שיחת טלפון .
"כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ חִיּוּךְ אַחֲרוֹן לַחֶרְמוֹן / תִּשְׁלַח בְּיוֹם רוּחַ שֶׁל סֶתָו, / יְצַלְצֵל טֶלֶפוֹן בְּפִקּוּד הַצָּפוֹן / זֶה אֲנַחְנוּ מֵעֵבֶר לַקַּו." (לַצָּפוֹן בְּאַהֲבָה , מאת דודו ברק )
"אם נהיה פה מחר, צלצלי אלי כבר בתשע, כי אחר כך אצא – מי יודע מתי אחזור?!" (צוותא , מאת שלמה ארצי )
אמא אומרת: אצלצל לגננת / בטוח שמחר אין גן. (שיר השלג, אליעזר טונדובסקי)
לשון חז"ל פועל בגזרת פלפל מן השורש צ־ל־ל ג
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
צלצל
הגייה *
tsiltsal
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
ר׳ צִלְצָלִים; צִלְצַל־, ר׳ צִלְצְלֵי־
אסקימואי מטיל צלצל מתוך קיאק, מפרץ הדסון, 1908-1914
לשון המקרא כלי ציד דמוי חנית , לרוב קשור אליו חבל, המשמש לציד דגים או יונקים ימיים , כמו לוויתנים וכלבי ים.
”הַתְמַלֵּא בְשֻׂכּוֹת עוֹרוֹ וּבְצִלְצַל דָּגִים רֹאשׁוֹ.“ (איוב מ , פסוק לא )
"והצלצל ההוא – הדומה כל כך למחלץ – הוטל בימה של יאווה ונתקע בלוויתן אחד [...]." (הרמן מלוויל , מובי דיק , תרגם אהרן אמיר )
ציד דגים בצלצל היה ספורט חביב על אנשי המעלה במצרים העתיקה.
מילה יחידאית. המשמעות והגיזרון לא ברורים.
הפירוש המודרני מופיע אצל רד"ק (ספר השורשים, צלל): "כלי שדוקרים בו הדג במים ומעלין אותו בו, פיזיר"א בלע"ז." וכן מופיע בתרגום המלך ג'יימס: "fish spears".[ 1]
יש שגזרו מן צ־ל־ל א בהוראת: מקום עמוק בים, ששם מקום שימושו.[ 2] יש שגזרו מן צ־ל־ל ב בהוראת: צֵל , ולפי זה אולי הכוונה למעין רשת צפופה לדיג, או כלוב.[ 3] יש שפירשו באופן דומה אך גזרו מסל בחילוף צ/ס.[ 4] אחרים הציעו שהכלי היה עושה צליל בזמן הציד, וגזור מצ־ל־צ־ל .[ 5] יש שפירשו שהכוונה בכלל לכלי שיט (מקביל לארמית: צלצלא ), וכן יש שפירשו כך בפסוק אחר: ”הוֹי אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם.“ (ישעיהו יח , פסוק א ) , שגם שם שנוי במחלוקת.[ 6]
תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
צלצל
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
צלצל
הגייה *
tsiltsal
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
צ־ל־צ־ל
דרך תצורה
משקל קִטָּל
נטיות
ר׳ צִלְצָלִים; צִלְצַל־, ר׳ צִלְצְלֵי־
לשון המקרא כלי נגינה הנזכר במקרא, מצלתיים או מצילה (גונג).
”וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי אדני בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֱלִים .“ (שמואל ב׳ ו , פסוק ה )
”הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה.“ (תהלים קנ , פסוק ה )
”מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הֶחָלִיל; מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַצִּלְצָל ; מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַשִּׁיר; מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִים קוֹל הַשּׁוֹפָר; וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף קוֹל שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.“ (משנה, מסכת תמיד – פרק ג, משנה ח )
”רֵיחַ פַּרְדֵּסִי-אָבִיב / שִׁיר-צִלְצַל גַּמֶּלֶת. / חֵיל-חוֹלוֹת לַיָּם סָבִיב / צֵל שִׁקְמָה נוֹפֶלֶת.“ (הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי! , מאת שאול טשרניחובסקי , בפרויקט בן יהודה )
במקרא מופיע רק בצורת הרבים. צורת היחיד משמשת בלשון חז"ל.
ברטנורא על תמיד ז: "בן ארזא" – שם אדם המקיש בצלצל, צמב"ל בלע"ז:
צִלְצָל ג גם צִלְצוֹל[ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
צלצל, צלצול
הגייה *
tsiltsal , tsiltsol
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
ר׳ צִלְצָלִים
לשון חז"ל חגורת בד.
↑ KGV job 41:7
↑ אברהם אבן־שושן, המילון החדש, תשכ"ט. והשוו מצודת דוד שגזר משורש זה אבל פירש אחרת.
↑ השוו מיוחס לרשב"ם, תרגום ארמי.
↑ ר"מ קמחי.
↑ ר"א בחור, הגהות על ספר השרשים לרד"ק. וכעי"ז בBDB.
↑ תרגום השבעים; תרגום יונתן.