חנית

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חֲנִית[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חנית
הגייה* hanit
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר' חֲנִיתוֹת וגם חֲנִיתִים
אדם עם חנית
  1. כלי נשק המשמש להגנה ותקיפה כאחד, המורכב ממקל ארוך אשר בקצהו חוד העשוי מתכת, אבן או עצם.
    • "וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה." (ישעיהו ב, פסוק ד)
      "התנוצץ צור החרב, הבריק החנית, ויפזו זרועי האסיר הגבור [זו החרב, החנית שלקחו כבר בשבית, אל ידיו שהגשו לנחשתים בבור]" (יוסף דו נואס, מאת שמואל ליב גורדון)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: spear‏‏‏‏
  • הונגרית: dárda‏‏‏‏
  • יפנית: ‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חנית
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: כידון
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חנית