צל

ערך זה עוסק בצל, בבואה אפלה. לערך העוסק בראשי התיבות צ"ל; ראו צ"ל.

צֵל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צל
הגייה*	tsel
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	צ־ל־ל א
דרך תצורה	משקל קֵטֶל
נטיות	ר׳ צְלָלִים; צֵל־, ר׳ צִלְלֵי־; כ׳ צִלִּי, צִלְלַי, צִלְלֵיהֶם

1. אזור אפל שמתהווה מאחורי גוף החוסם את קרני האור.

   • ”וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל־יוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר“ (ישעיהו ד, פסוק ו)
   • ”אוֹי לָנוּ כִּי־פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי־עָרֶב“ (ירמיהו ו, פסוק ד)
   • ”וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ זֶה לְּךָ הָאוֹת מֵאֵת יְהוָה כִּי יַעֲשֶׂה יְהוָה אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֵּר הָלַךְ הַצֵּל עֶשֶׂר מַעֲלוֹת אִם יָשׁוּב עֶשֶׂר מַעֲלוֹת.“ (מלכים ב׳ כ, פסוק ט)
   • ”יְסֻכֻּהוּ צֶאֱלִים צִלֲלוֹ יְסֻבּוּהוּ עַרְבֵי נָחַל.“ (איוב מ, פסוק כב)
   • "וַיְהִי עֶרֶב, וַיְהִי לֵיל / חֶרֶשׁ נָשַׁק צֵל אֶת צֵל" ("יד ענוגה", זלמן שניאור)
   • "ובאור־היום המבהיק שורגה רשת צללים כהים, צללי סלעים ועצים בארץ מתחת ובבואות עבים צחורות ואפורות בשמים ממעל..." ("כליל אי־השלמות", ישעיהו ברשדסקי)
   • "גַּם־צִלִּי עַל־הַקִּיר, הַצֵּל הַשָׁחֹר / לִרְגָעִים מְלֹא קוֹמָתוֹ זָע לְאָחוֹר." ("רזי לילה", חיים נחמן ביאליק)

2. בהשאלה (1): מחסה, מי או מה שמעניקים הגנה.

   • ”[...] אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי [...]“ (שופטים ט, פסוק טו)
   • ”בִּסְעַפֹּתָיו קִנְנוּ כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וְתַחַת פֹּארֹתָיו יָלְדוּ כֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּבְצִלּוֹ יֵשְׁבוּ כֹּל גּוֹיִם רַבִּים.“ (יחזקאל לא, פסוק ו)
   • ”וְהָיָה לָכֶם מָעוֹז פַּרְעֹה לְבֹשֶׁת וְהֶחָסוּת בְּצֵל־מִצְרַיִם לִכְלִמָּה“ (ישעיהו ל, פסוק ג)
   • ”רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה' [...] אֲשֶׁר אָמַרְנוּ, בְּצִלּוֹ נִחְיֶה בַגּוֹיִם“ (איכה ד, פסוק כ)
   • "ועיני כל החרדים לדבר ה' – על חזקיהו ידיד אלהים, כי הוא ישכון לבטח, ובצלו יחיה עַמו וישב שאנן" ("אשמת שמרון", אברהם מאפו)
   • ”ה' שֹׁמְרֶךָ, ה' צִלְּךָ עַל־יַד יְמִינֶךָ“ (תהלים קכא, פסוק ה)

3. (יש לשכתב פירוש זה): בהשאלה: אווירה, ארשת.

   • "על פּני יוסיפון תעה צל של יסוּרי־הקשבה" ("סיפור", אורי ניסן גנסין)
   • "היא היתה קטנה וצהובה ובעלת לב טוב מאד, ועליה מרחף צל רוך ונעימות" ("הסובב", מיכה יוסף ברדיצ'בסקי)
   • "הפנים הפיקו עוז מכבר, וכמו צל חולשה ורפיון, מדווה או מצוקה היה פרוש עליהם" ("הטיילים", נחום סוקולוב)

4. בהשאלה: חיקוי, דבר הדומה לדבר אחר אך אינו משתווה אליו.

   • "אבל חיי שעה אלו בעמק הבכא, הקשורים בשר כלה ואובד, אינם אלא צל של חיים, וכצל יעברו, הם ויסוריהם" ("בשר ורוח", אחד העם)
   • "והאם ספרות אשר כזאת, אשר איננה באמת אלא צל ספרות אמתית תענה את צורכי הזמן החדש?" ("מנחם הסופר", בן־אביגדור)

5. בהשאלה: שמץ, מידה קטנה מאד של דבר.

   • "עזבו, שכחו את כל מה שהיה יקר לכם עד עתה, עזבום לעולם בלי כל צל של חרטה ובואו לעבודת העם!" ("קול קורא", יוסף ויתקין)
   • "אךְ היתכן כדבר הזה? היש גם צל תקוה להוציא את הרעיון הזה בזמן מן הזמנים לפעולות?" ("מה נעשה לשפתנו שידובר בה?", ישעיהו ברשדסקי)
   • "והיא עצמה מאיימת ומפחידה את בעלי־הבתים על כל חטא ועבירה, ומקלת שׂכר שתיקה מבעלי־הבתים... חטא או צל של חטא... שלם ישלם בעל־הבית!" ("ציורי מסע", י"ל פרץ)

6. (יש לשכתב פירוש זה): בהשאלה: דבר שמעיב.

   • "צריך איפוא רק לגלוֹת את הסתירה הזאת, ומיד ינוסו הצללים וליהודים תהיה אורה" ("שתי רשויות", אחד העם)
   • "ה'תלמוד תורה' הזה, מלפני שישים או שבעים שנה, יכול בוודאי להעמיד בצל את 'תלמודי התורה' המוכרים לנו היום, אפילו בערים גדולות" ("מה שראיתי...", יחזקאל קוטיק, בתרגום דוד אסף ורחל קרונה)
   • "באותו רגע העיב צל קודר את פניו, אשׁר היו צוהלים ומאירים זה מעט, ועל מצחו ממעל לגבות עיניו נגלו קמטים דקים ועמוקים" ("נודע הדבר", ישעיהו ברשדסקי)
   • "כל רעיון שנראה כמחַלל כבוֹד האבות ומטיל צל על דמות־דיוקנם המזהירה בלב הבנים – מעורר איפוא בהכרח התנגדות עצומה" ("נחלת אבות", אחד העם)

7. (יש לשכתב פירוש זה): בהשאלה: דבר שאינו ממשי.

   • "מה בצע לחדש זכרונות־נעורים ולהעלות צללי מחשבות, שאין מאחוריהם גופים ממשיים במציאות החיים היהודיים?" ("עתיד תנועתנו בגולה", חיים ארלוזורוב)
   • רק "לאהוֹב עוד אוכל, לאהוב את צללי הנשים, עוד בטרם ידעתין. בטרם התקרבתי לנערה וסמל נפש אחת – אהבתיה למפרע" ("לבדד", מיכה יוסף ברדיצ'בסקי)

גיזרון

• למילה מקבילות בשפות שמיות נוספות – אכדית: 𒄑𒈪 (תעתיק: ṣillu); ערבית: ظِلّ (טִ׳לّ); ארמית סורית: ܛܸܠܲܠܵܐ (טֵלָלָא); ארמית יהודית: טְלַל, טוּל; אוגריתית: 𐎑𐎍𐎍 (תעתיק: ṱll); געז: ጽላሎት (תעתיק: ṣəlalot); ג'באלית: ẓelel.‏^[1]. מעבר לזאת, ט'לם / ظلم בערבית, פירושו חוסר צדק, השחרה או הצללה ובשפת הגעז האתיופית, המילה המתארת "שחור" היא s'allim. לפי מודל השפה הפרוטו-שמית, באם כל השפות השמיות, פירוש המילה ט'לם היה "שחור"^[2].

צירופים

• בצל קורתו
• מפחד מהצל של עצמו
• נטו צללי ערב
• צל עובר
• צל של ספק
• ראה צל הרים כהרים
• אכול בצל ושב בצל

נגזרות

• צללית

מילים נרדפות

• הטל
• בבואה אפלה, צאל (1)
• מחסה, מסתור, מקלט (2)

תרגום

אוקראינית: тінь‏‏‏‏ איטלקית: ombra‏‏‏‏ אינדונזית: bayang-bayang‏‏‏‏ אנגלית: umbra‏, shadow‏‏‏‏ אספרנטו: ombro‏‏‏‏ הולנדית: schaduw‏‏‏‏ יוונית: σκιά‏‏‏‏ (הגייה: skiá) יידיש: שאָטן‏‏‏‏ (הגייה: shotn) יפנית: 影‏‏‏‏ (הגייה: kage)

לטינית: umbra‏‏‏‏ נורבגית: skygge‏‏‏‏ ספרדית: sombra‏‏‏‏ ערבית: ظل‏‏‏‏ (הגייה: טִ'לّ), فيء‏‏‏‏ (הגייה: פַיְא) פולנית: cień‏‏‏‏ פורטוגלית: sombra‏‏‏‏ צרפתית: ombre‏‏‏‏ קוריאנית: 그림자‏‏‏‏ (הגייה: geurimja) רוסית: тень‏‏‏‏ (הגייה: ten)

ראו גם

• בבואה
• צלל (ב)
• הצל
• חושך
• צלמוות

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: צל

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צל

סימוכין

1. ↑  "צלל",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 6751)
2. ↑  Anthropology of Color: Interdisciplinary Multilevel Modeling edited by Robert E. MacLaury, Galina V. Paramei, Don Dedrick p 257