שיחה:צלצל

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

תהיה לגבי הניקוד[עריכה]

המלה מופיעה במקרא בשלוש משמעויות:

  1. חנית: "הַתְמַלֵּא בְשֻׂכּוֹת עוֹרוֹ וּבְצִלְצַל דָּגִים רֹאשׁוֹ" (איוב מ לא)
  2. כלי נגינה: "הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי-שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה" (תהלים קנ ה)
  3. חרק: "כָּל-עֵצְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ יְיָרֵשׁ הַצְּלָצַל" (דברים כח מב)

הפעם היחידה בה היא מופיעה כיחיד נפרד היא כחרק, במובאה שהבאתי – צְלָצַל, שסמיכותו צִלְצַל (אם זו משמעותו בישעיהו יח א). החנית מופיעה רק בסמיכות יחיד (צִלְצַל) וכלי הנגינה ברבים, בנפרד (הצורה המשונה צֶלְצֱלִים) ובסמיכות (צִלְצְלֵי).
שאלתי – כיצד יש לנקד את צורת היחיד של המלה, על צורותיה השונות? אב"ש גורס "צִלְצָל, צָלְצֵל, צִלְצֵל" לגבי כלי הנגינה, ו"צִלְצָל" לגבי החנית. הוא אינו מזכיר כלל את החרק. אני מתקשה להבין מדוע יש התעלמות מהמופע של צְלָצַל והיא אינה מוצעת כצורת היחיד של המלה בשתי משמעויותיה האחרות.
האם יש למישהו מקור שיוכל לשפוך אור על הניקוד הנכון של המלה על צורותיה השונות? ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־שיחה 23:34, 7 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

בדקתי, וישנו הערך העוסק בחרק:
צְלָצַל
(ז') [צורת משנֶה: צְרָצַר; כנראה בחיקוי לקולו של החֶרק] שֵׁם לְשֶׁרֶץ מִשִּׁרְצֵי הָעוֹף שֶׁנִּזְכַּר בַּמִּקְרָא: "כָּל-עֵצְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ יְיָרֵשׁ הַצְּלָצַל" (דברים כח מב). סְבוּרִים שֶׁהוּא אֶחָד מִמִּינֵי הַחֲרָקִים הַחַגְבָנִיִּים הַדּוֹמִים לִצְרָצַר. [צִלְצַל-, צִלְצַלִּים, צִלְצַלֵּי-]
(מתוך אבן שושן 2003)
תקן לי אם לא ירדתי לסוף דעתך. --בברכה, Orshap 01:18, 8 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
הערך אינו מופיע בגרסה המרוכזת שברשותי, כנראה שמאמצי הריכוז ריכזו את שלוש המשמעויות לשתיים. בכל מקרה, השאלה היא האם ידוע על בסיס מה נקבע ניקוד צורת היחיד של שתי המשמעויות האחרות, כאשר צורת היחיד היחידה במקרא שונה מהן. ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־שיחה 01:53, 8 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

ממתי צלצל?[עריכה]

כאמור, מן הפרשנים המסורתיים אף לא אחד מציע כלי כעין חנית בעל ראש חד. נדמה לי שגם בתרגומים הקדומים אין זה כך. בתרגום המסורתי לאנגלית KING JAMES, כבר מופיע SPEAR. אשמח על כל מידע, ממתי השימוש הזה בעברית? איתן פ 18:57, 22 בינואר 2010 (IST)[תגובה]

במצודות ציון על הפסוק מצאתי "הוא שם כלי מכלי הצדיה אשר בו יוצלל וישקע ראש הדג, והוא מלשון 'צללו כעופרת' שר"ל נשקעו בעומק". זה מקדם בעיניך? כחלון 01:21, 23 בינואר 2010 (IST)[תגובה]
קראתי ולא ממש נתבהר לי איך המחבר (רבי דוד אלטשולר) מתאר לעצמו ציד בעזרת הכלי הזה. מכניסים לתוכו את ראש הדג? איתן פ 07:48, 23 בינואר 2010 (IST)[תגובה]
אבל הגעתי לפרוש ראב"ע: "בצלצל דגים - אין לו חבר. הטעם: כדמות חוח בעצמות הדג בו יתפשו הדגים, שיקוב בו הראש". כלומר, משהו שתוקעים בראשו של הדג. ועדין, הייתי רוצה לדעת היכן נכנס לשימוש בעברית מאוחרת יותר. איתן פ 08:06, 23 בינואר 2010 (IST)[תגובה]