צלצל

צִלְצֵל

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	צלצל
שורש וגזרה	צ־ל־צ־ל, מרובע מ"צלל"
בניין	פִּעֵל

1. השמיע קול חזק, השמיע צליל.

   • וכל חתן שהיה עובר בשוק היתה יוצאה מתוך ביתה ומצלצלת בכפי ידיה ומקלסת בפיה. (פרקי דרבי אליעזר, פרק יז)

2. השמיע צליל בפעמון.

   • למי צלצלו הפעמונים?

3. יזם שיחת טלפון.

   • אמא אומרת: אצלצל לגננת / בטוח שמחר אין גן. (שיר השלג, אליעזר טונדובסקי)

מקור

• לשון חזל משורש מקראי, יצירת מרובע מצלל א.

תרגום

• אנגלית: make sound‏‏‏‏‏ (1), ring‏‏‏‏‏ (2), call‏‏‏‏‏ (3)

ראו גם

• מצלצל (תאר)
• צלל

צִלְצָל א גם צְלָצַל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צלצל
הגייה*	tsiltsal
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	צ-ל-ל (?)
דרך תצורה
נטיות	ר׳ צִלְצָלִים; צִלְצַל־, ר׳ צִלְצְלֵי־

אסקימואי מטיל צלצל מתוך קיאק, מפרץ הדסון, 1908-1914

1. לשון המקרא כלי ציד דמוי חנית, לרוב קשור אליו חבל, המשמש לציד דגים או יונקים ימיים, כמו לוויתנים וכלבי ים.

   • "הַתְמַלֵּא בְשֻׂכּוֹת עוֹרוֹ וּבְצִלְצַל דָּגִים רֹאשׁוֹ." (איוב מ, פסוק לא)
   • "והצלצל ההוא – הדומה כל כך למחלץ – הוטל בימה של יאווה ונתקע בלוויתן אחד [...]." (הרמן מלוויל, מובי דיק, תרגם אהרן אמיר)
   • ציד דגים בצלצל היה ספורט חביב על אנשי המעלה במצרים העתיקה.

גיזרון

• אולי מן צ-ל-ל (עפ"י אברהם אבן־שושן, המילון החדש, תשכ"ט).
• צלצל ביחיד מופיע במקרא שלש פעמים ובכל פעם במובן אחר ובכל המקרים אין זהוי ברור. הצלצל שבספר איוב קשור לדג, אך בפרשנות המסורתית אינו מוסבר כפי שימושו כיום. אצל המפרשים המסורתיים נזכרת סככה (מלשון צל), סל וכלוב נצרים המשמש לציד דגים; והקרוב ביותר פרוש ראב"ע: "בצלצל דגים - אין לו חבר. הטעם: כדמות חוח בעצמות הדג בו יתפשו הדגים, שיקוב בו הראש". (ראה בדף השיחה).

נגזרות

• צלצלן

תרגום

• אנגלית: harpoon‏‏‏‏
• צרפתית: harpon‏‏‏‏
• גרמנית: Harpune ‏‏‏‏

ראו גם

• שֻׂכָּה

קישורים חיצוניים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צלצל

צִלְצָל ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צלצל
הגייה*	tsiltsal
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	צ־ל־צ־ל
דרך תצורה	משקל קִטָּל
נטיות	ר׳ צִלְצָלִים; צִלְצַל־, ר׳ צִלְצְלֵי־

1. לשון המקרא כלי נגינה הנזכר במקרא, מצלתיים או מצילה (גונג).

   • "וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי אדני בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֱלִים." (שמואל ב׳ ו, פסוק ה)
   • "הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה." (תהלים קנ, פסוק ה)
   • "מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הֶחָלִיל; מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַצִּלְצָל; מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַשִּׁיר; מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִים קוֹל הַשּׁוֹפָר; וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף קוֹל שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים." (משנה, מסכת תמיד – פרק ג, משנה ח)
   • "רֵיחַ פַּרְדֵּסִי-אָבִיב / שִׁיר-צִלְצַל גַּמֶּלֶת. / חֵיל-חוֹלוֹת לַיָּם סָבִיב / צֵל שִׁקְמָה נוֹפֶלֶת." (הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי!, מאת שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• במקרא מופיע רק בצורת הרבים. צורת היחיד משמשת בלשון חז"ל.

פרשנים מפרשים

• ברטנורא על תמיד ז: "בן ארזא" – שם אדם המקיש בצלצל, צמב"ל בלע"ז:

צירופים

• צלצלי שמע
• צלצלי תרועה

תרגום

• אנגלית: cymbal‏‏‏‏

צִלְצָל ג גם צִלְצוֹל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צלצל, צלצול
הגייה*	tsiltsal, tsiltsol
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ צִלְצָלִים

1. לשון חז"ל חגורת בד.

   • "מקום שהיו חגורות בצלצול [...]." (שבת סב ב)
   • "והלך והלבישו אונקלה וחגרו צלצל." (ירושלמי יומא ו)

תרגום

• אנגלית: girdle‏, belt‏‏‏‏