צלצל
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
לערך העוסק בצְלָצַל; ראו צְרָצַר ב־ר'.
צִלְצֵל[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | צלצל |
| שורש וגזרה | צ־ל־צ־ל, מרובע מ"צלל" |
| בניין | פִּעֵל |
- השמיע קול חזק, השמיע צליל.
- וכל חתן שהיה עובר בשוק היתה יוצאה מתוך ביתה ומצלצלת בכפי ידיה ומקלסת בפיה. (פרקי דרבי אליעזר, פרק יז)
- השמיע צליל בפעמון.
- ”אָמַרְתִּי: כְּתָבְתִּי הִיא עֲדַיִן / כְּקֹדֶם, תִּגַּשׁ לִפְעָמִים. / צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִם / קוֹמָה רִאשׁוֹנָה מִיָּמִין...“ (צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִם, מאת נתן אלתרמן בזֶמֶרֶשֶׁת)
- ”אָחִינוּ יַעֲקֹב / אַל תִּישַׁן / הַפַּעֲמוֹן מְצַלְצֵל לוֹ / דִּין דָּן דּוֹן!“ (אָחִינוּ יַעֲקֹב, מאת עממי צרפתי, בתרגום דוד יודילוביץ' בזֶמֶרֶשֶׁת)
- בהשאלה (2): יזם שיחת טלפון.
- "כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ חִיּוּךְ אַחֲרוֹן לַחֶרְמוֹן / תִּשְׁלַח בְּיוֹם רוּחַ שֶׁל סֶתָו, / יְצַלְצֵל טֶלֶפוֹן בְּפִקּוּד הַצָּפוֹן / זֶה אֲנַחְנוּ מֵעֵבֶר לַקַּו." (לַצָּפוֹן בְּאַהֲבָה, מאת דודו ברק)
- "אם נהיה פה מחר, צלצלי אלי כבר בתשע, כי אחר כך אצא – מי יודע מתי אחזור?!" (צוותא, מאת שלמה ארצי)
- אמא אומרת: אצלצל לגננת / בטוח שמחר אין גן. (שיר השלג, אליעזר טונדובסקי)
גיזרון[עריכה]
- לשון חז"ל פועל בגזרת פלפל מן השורש צ־ל־ל א
נגזרות[עריכה]
צירופים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: ring
ראו גם[עריכה]
צִלְצָל א[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | צלצל |
| הגייה* | tsiltsal |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | צ-ל-ל (?) |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ צִלְצָלִים; צִלְצַל־, ר׳ צִלְצְלֵי־ |
- לשון המקרא כלי ציד דמוי חנית, לרוב קשור אליו חבל, המשמש לציד דגים או יונקים ימיים, כמו לוויתנים וכלבי ים.
- ”הַתְמַלֵּא בְשֻׂכּוֹת עוֹרוֹ וּבְצִלְצַל דָּגִים רֹאשׁוֹ.“ (איוב מ, פסוק לא)
- "והצלצל ההוא – הדומה כל כך למחלץ – הוטל בימה של יאווה ונתקע בלוויתן אחד [...]." (הרמן מלוויל, מובי דיק, תרגם אהרן אמיר)
- ציד דגים בצלצל היה ספורט חביב על אנשי המעלה במצרים העתיקה.
גיזרון[עריכה]
- אולי מן צ-ל-ל (עפ"י אברהם אבן־שושן, המילון החדש, תשכ"ט).
- צלצל ביחיד מופיע במקרא שלש פעמים ובכל פעם במובן אחר ובכל המקרים אין זהוי ברור. הצלצל שבספר איוב קשור לדג, אך בפרשנות המסורתית אינו מוסבר כפי שימושו כיום. אצל המפרשים המסורתיים נזכרת סככה (מלשון צל), סל וכלוב נצרים המשמש לציד דגים; והקרוב ביותר פרוש ראב"ע: "בצלצל דגים - אין לו חבר. הטעם: כדמות חוח בעצמות הדג בו יתפשו הדגים, שיקוב בו הראש". (ראה בדף השיחה).
- יתכן מן אכדית סִילּוּ sillu מחט.
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צלצל |
צִלְצָל ב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | צלצל |
| הגייה* | tsiltsal |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | צ־ל־צ־ל |
| דרך תצורה | משקל קִטָּל |
| נטיות | ר׳ צִלְצָלִים; צִלְצַל־, ר׳ צִלְצְלֵי־ |
- לשון המקרא כלי נגינה הנזכר במקרא, מצלתיים או מצילה (גונג).
- ”וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי אדני בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֱלִים.“ (שמואל ב׳ ו, פסוק ה)
- ”הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה.“ (תהלים קנ, פסוק ה)
- ”מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הֶחָלִיל; מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַצִּלְצָל; מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַשִּׁיר; מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִים קוֹל הַשּׁוֹפָר; וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף קוֹל שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.“ (משנה, מסכת תמיד – פרק ג, משנה ח)
- ”רֵיחַ פַּרְדֵּסִי-אָבִיב / שִׁיר-צִלְצַל גַּמֶּלֶת. / חֵיל-חוֹלוֹת לַיָּם סָבִיב / צֵל שִׁקְמָה נוֹפֶלֶת.“ (הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי!, מאת שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון[עריכה]
- במקרא מופיע רק בצורת הרבים. צורת היחיד משמשת בלשון חז"ל.
פרשנים מפרשים[עריכה]
- ברטנורא על תמיד ז: "בן ארזא" – שם אדם המקיש בצלצל, צמב"ל בלע"ז:
צירופים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: cymbal
צִלְצָל ג גם צִלְצוֹל[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | צלצל, צלצול |
| הגייה* | tsiltsal, tsiltsol |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ צִלְצָלִים |
- לשון חז"ל חגורת בד.
- "מקום שהיו חגורות בצלצול [...]." (שבת סב ב)
- "והלך והלבישו אונקלה וחגרו צלצל." (ירושלמי יומא ו)