ערף

עֹרֶף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עורף
הגייה*	oref
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־ר־ף א
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ עֳרָפִים נט׳ עָרְפּוֹ עָרְפָּהּ.

מראה אישה מן העורף.

1. הצד האחורי של הצוואר (איזור המפרקת).

   • ”יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ.“ (בראשית מט, פסוק ח)
   • ”שָׁלֵו הָיִיתִי וַיְפַרְפְּרֵנִי וְאָחַז בְּעָרְפִּי וַיְפַצְפְּצֵנִי וַיְקִימֵנִי לוֹ לְמַטָּרָה.“ (איוב טז, פסוק יב)
   • ”הַשּׁוֹחֵט מִן הָעֹרֶף, שְׁחִיטָתוֹ פְסוּלָה; הַמּוֹלֵק מִן הָעֹרֶף, מְלִיקָתוֹ כְשֵׁרָה; הַשּׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר, שְׁחִיטָתוֹ כְשֵׁרָה; הַמּוֹלֵק מִן הַצַּוָּאר, מְלִיקָתוֹ פְסוּלָה, שֶׁכָּל הָעֹרֶף כָּשֵׁר לַמְּלִיקָה, וְכָל הַצַּוָּאר כָּשֵׁר לַשְּׁחִיטָה.“ (משנה, מסכת חולין – פרק א, משנה ד)
   • ”שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה, שֶׁהָפְכָה עֹרֶף לַחֲמוֹתָהּ; וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת, שֶׁרָאֲתָה בְּדִבְרֵי חֲמוֹתָהּ.“ (רות רבה, פרשה ב, סימן ט)
   • ביקשתי מהספר להניח את שיערי גולש על העורף.

2. בהשאלה: צד אחורי של חפץ (לא נפוץ)
3. בהשאלה:החלק הרחוק מקו החזית במלחמה, האוכלוסיה האזרחית במלחמה.(בהרחבה גם בכלכלה)

   • בישראל בזמן מלחמת המפרץ העורף סבל את עיקר המעמסה.
   • לשם כך מונה קצין בדרגת אלוף לפיקוד העורף.

גיזרון

• קיימות מילים קרובות בשפות שמיות נוספות: אכדית: arruppu (רעמה), ארמית עָרְפָּא, עֻרְפ' (רעמת סוס, כרבולת).
• במקרא עורף הוא אחורי הראש (ולא הצוואר) אחורי הצוואר נקרא 'מול עורף'. ”...וּמָלַק אֶת-רֹאשׁוֹ מִמּוּל עָרְפּוֹ וְלֹא יַבְדִּיל.“ (ויקרא ה, פסוק ח) (ראו רש"י שם) דיוק זה איבד את משמעותו בעיקר בגלל השימוש בשם בפעולת העריפה שנעשית בצוואר.(ראו עוד ברמב"ם הלכות תפילין פ"ד) ^{[דרוש מקור]}

צירופים

• קשה ערף
• הפנה ערף
• פקוד הערף
• ערף כלכלי
• נשף בערפו

מילים נרדפות

• מפרקת
• אחור

ניגודים

• פנים
• חזית

תרגום

• אנגלית:

1. nape‏‏‏‏
2. back‏‏‏‏
3. rear‏, civilian population‏‏‏‏

גרמנית:

1. Nacken‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: עורף

עָרַף א

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	ערף
שורש וגזרה	ע־ר־ף א
בניין	פָּעַל (קַל)

איור של הורדוס עורף את ראשו של יוחנן המטביל.

1. המית בהתזת ראש: הוריד את הראש באבחת חרב מצד העורף.

   • ”וְכָל-פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם-לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה.“ (שמות יג, פסוק יג)
   • ”וְהוֹרִדוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא אֶת-הָעֶגְלָה אֶל-נַחַל אֵיתָן אֲשֶׁר לֹא-יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ וְעָרְפוּ-שָׁם אֶת-הָעֶגְלָה בַּנָּחַל.“ (דברים כא, פסוק ד)
   • ”שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר, מַכֵּה-אִישׁ, זוֹבֵחַ הַשֶּׁה, עֹרֵף כֶּלֶב, מַעֲלֵה מִנְחָה דַּם-חֲזִיר...“ (ישעיהו סו, פסוק ג)

גיזרון

• נגזר מהמילה עורף.

נגזרות

• עריפה

מילים נרדפות

• מלק
• קפד ראשו
• קרקף

תרגום

• אנגלית: behead‏‏‏‏

עָרַף ב

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	ערף
שורש וגזרה	ע־ר־ף ב
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא ירד כגשם.

   • ”יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי-דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי-עֵשֶׂב.“ (דברים לב, פסוק ב)
   • ”וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב אֶל-אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אַף-שָׁמָיו יַעַרְפוּ-טָל.“ (דברים לג, פסוק כח)

גיזרון

• לא וודאי. קרוב אל ערפל. כנראה משורש שמי קדום ע-ר-ף ב במשמע 'ענן', משם פועל ערף 'הופיעו עננים, ירד כגשם מעננים'. שורש קדום זה מתגלה בעברית מקראית עריפים 'עננים', אכדית urpu 'ענן', אוגריתית ʕrpt (ערפת) 'עננים'.

מידע נוסף

• כנראה השורש קרוב אל ע־ר־ב במשמע 'בא החושך', כי עננים מביאים חושך; ואכן, בעברית עֲרָבוֹת 'עננים' מופיעה במקרא: ”סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת“ (תהלים סח, פסוק ה) = "רוכב בעננים" ככינוי לאלהים (מקביל לאוגריתית רכב ערפת (rkb ʕrpt) ככינוי לאל בעל), והמקביל באכדית של עָרַב 'בא החושך' כתוב ערף: erēpu 'חשך'. ולכן, כנראה ע-ר-ב וע-ר-ף הם שורשים שמיים קרובים שקשורים לבוא החושך ומתארים גם חושך הערב וגם חושך העננים (וגם ערפל קשור לרעיון של חושך), ובעברית משמע השורש ערף התפתח מעננים (עריפים) לגשם.
• המילה רעף היא גרסה אחרת במשמע זהה, בשיכול אותיות.

מילים נרדפות

• המטיר
• הרעיף
• רעף

ראו גם

• עריף
• ערפל