לשון המקרא תופעה במזג אוויר של רְאוּת לקויה, הנוצרת במקומות נמוכים, כאשר שכבת אוויר לחה מתקררת במהירות, ובתהליך עיבוי נוצרות טיפות מים זעירות כבענן. בהתחמם האוויר, הערפל מתפזר.
בניגוד לציפיות, נאום ראש הממשלה לא הסיר את הערפל מעל תוכניתו המדינית.
לשון המקרא (יהדות) בהשאלה מן (1): אחת משלוש מחיצות שאדם צריך לעבור כדי להגיע להכרת אלוהים מלאה.[1]
"[...] יש חציצה בינינו לבין האל והוא מוסתר מפנינו על-ידי עננים או על-ידי חושך או על-ידי ערפל או על-ידי עבים, או רמז מעין זה לכך שאין ביכולתנו להשׂיגו בגלל החומר." (הרמב"ם, מורה נבוכים, חלק ג', פרק ט')
"מכילתא לפנים משלש מחיצות חושך, ענן וערפל, חושך מבחוץ, ענן מבפנים, ערפל לפני ולפנים" (משך חכמה על פרשת יתרו)
מילים אחרות במלרע במשקל דומה מנוקדות בצירה בהברה האחרונה, כמתבקש מחוקי ניקוד ההברות. המילה ערפל, ומילים אחרות כגון אמת, ברזל, גרזן, כרמל יוצאות מכלל זה ומנוקדות בסגול בהברה האחרונה. בכל המילים הנ"ל נוסף דגש חזק בצורת הרבים.
