מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | עריף |
| הגייה* | arif |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ע־ר־ף ב |
| דרך תצורה | משקל קָטִיל |
| נטיות | ר׳ עָרִיפִים |
- לשון המקרא נדיר ענן, גוש של טיפות מים דִּי נוצר מהתעבות של אדי מים המרחפים באוויר.
- ”וְיִנְהֹם עָלָיו בַּיּוֹם הַהוּא, כְּנַהֲמַת-יָם; וְנִבַּט לָאָרֶץ, וְהִנֵּה-חֹשֶׁךְ, צַר וָאוֹר, חָשַׁךְ בַּעֲרִיפֶיהָ“ (ישעיהו ה, פסוק ל)
- מופיע פעם אחת בלבד במקרא. ראו ערף ב.
- באוגריתית: 'ערפת' (עננים), וכן 'רכב ערפת' (רוכב העריפים, רוכב הערבות) ככינוי לבעל.
