רעף
מראה
רָעַף
[עריכה]ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | רעף |
שורש וגזרה | ר־ע־ף א, גזרת השלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא טפטף, נזל, שפך.
גיזרון
[עריכה]- שיכול עיצורים מן ערף ב.
תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]רַעַף
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | רעף |
הגייה* | ra'af |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ר־ע־ף ב |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ רְעָפִים |
- לוח לכסוי גגות משופעים, עשוי עץ, מתכת, בטון או חרס.
- ”אֵין מוֹצִיאִין אֶת הָאוּר לֹא מִן הָעֵצִים וְלֹא מִן הָאֲבָנִים וְלֹא מִן הֶעָפָר וְלֹא מִן הַמַּיִם, וְאֵין מְלַבְּנִין אֶת הָרְעָפִים לִצְלוֹת בָּהֶן.“ (משנה, מסכת ביצה – פרק ד, משנה ז)
- ”זמן לו שני רעפים והקישן זה לזה ויצא מהן אור וברך עליה“ (בראשית רבה, פרשה יא, סימן ב)
- בית גדול בעל גג רחב מכוסה רעפים אדומים. (ברדיצ'בסקי, גרי רחוב)
- הבתים בנויים אבן מסותתת, ללא בטון וחגורות־תמיכה, והגגות מכוסים רעפים אדומים ממרסיי. (מתוך תאור יסוד המעלה)
גיזרון
[עריכה]- לשון חז"ל חילופי ע/צ נפוצים בין מילים ארמיות לעבריות. כך הצירוף המשנאי ”מַאֲפֵה רְעָפִים“ (משנה, מסכת מנחות – פרק ה, משנה ט) מקביל לצירוף המקראי ”עֻגַת רְצָפִים“ (מלכים א׳ יט, פסוק ו)
תרגום
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: רעף |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רעפים |