אחורי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אֲחוֹרִי[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אחורי |
| הגייה* | akhori |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | א־ח־ר |
| דרך תצורה | אחור + ־ִי |
| נטיות | ר׳ אֲחוֹרִיִּים; נ׳ אֲחוֹרִית, ר׳ אֲחוֹרִיּוֹת |
- עברית חדשה ההפך מקדמי, נמצא מצד אָחוֹר.
- ”ישנו לבושים בבגדינו ולמראשותינו צרור קטן, במקרה שנצטרך לסגת לקו אחורי יותר.“ (התנפלות הערבים על פתח־תקווה בימי המנדט הבריטי, מאת אסתר ראב, בפרויקט בן יהודה)
- ”מחליפו של רן כבלם אחורי – ירון בן־דב, עשה עבודת נקיון יעילה בהגנה [...].“ ("מעריב", 26 בפברואר 1991, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- עברית חדשה (ימאות) (א) קרוב אל הירכתיים, למשל: "צור אחורי", מדחף תמרון אחורי", "שוקע אחורי". (ב) בסירות ובספינת מפרשים בעלות שני תרנים ויותר: של התורן האחורי, למשל: "מפרש (תחתי) אחורי", "סקריה עילית אחורית".
- "סָמוֹךְ אֲחוֹרִי (back stay) הוּא כֶּבֶל הָקָּבוּעַ בְּחֶלְקוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַתֹּרֶן וְנִמְתָּח לְאָחוֹר." (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)
- ”עקב הקירבה הרבה שבין שתי האניות קרע מוט החרטום של ה“סראפיס” את המפרש האחורי של [האניה] האמריקאית.“ (המערכה על הימים, מאת מאיר שש, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון[עריכה]
- 2. ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940; האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: