הרעיף

הִרְעִיף

לשון המקרא ירד מלמעלה בכח ושֶטף. ובהשאלה: העניק, נתן לנזקק ממנו בשפע.
- ”הַרְעִיפוּ שָׁמַיִם מִמַּעַל וּשְׁחָקִים יִזְּלוּ צֶדֶק תִּפְתַּח אֶרֶץ וְיִפְרוּ יֶשַׁע וּצְדָקָה תַצְמִיחַ יַחַד אֲנִי ה' בְּרָאתִיו“ (ישעיהו מה, פסוק ח)
- "סְעִיפוֹתָיו הִרְעִיפוּ צֶדֶק עַל שְׂעִפֶיהֶם בְּמַרְאוֹת בְּחֶזְיוֹן לָיְלָה, וְנִגְלָה לָהֶם שֵׁמֶץ מִסְּתוּמוֹתָיו" (ר' יוסף ב"ר יצחק בן אלפואל, הקדמה לפירוש הרמב"ם סדר מועד)
- "מרחוק הגיעו לאזני שריקות הצפרדעים המקרקרין ביארים ובאגמים, צלילי הלילי הרעיפו כברד פנינים על תף אזני-ואנכי כוננתי את צעדי אל חדר מעוני" (אגרות של ביאליק/שנת תרנ"א)
- אנשי חינוך ממליצים להרעיף על הילדים הרבה אהבה תשומת לב ומחמאות

המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל. לגזרון המילה ראה בערך רָעַף.

מספר הסעיפים בערך זה קטן מהנדרש או שהוא חסר סעיף מהותי כגון ניתוח דקדוקי. קראו על כתיבת ערכים בוויקימילון וראו כיצד אתם יכולים לסייע ולתרום לערך זה.