lobo

LOBO א

ניתוח דקדוקי
הגייה: /'lobo/ חלק דיבר: שם־עצם מין: זכר נטיות: ר׳ lobos; נ׳ loba; ר׳ נ׳ lobas

[1]

1. (זואולוגיה) זְאֵב.

   .Su padre fue atacado por lobos

   אָבִיו/־הָ הֻתְקַף עַל יְדֵי זְאֵבִים.

2. אָדָם מוֹשֵׁךְ.
3. מְכוֹנָה הַמְּשַׁמֶּשֶׁת בִּטְוִיָּה לְנִקּוּי וּלְנִתּוּק כֻּתְנָה.

   • שימוש (ב־): ש"ע ז׳.

4. (זואולוגיה) דָּג זְאֵב.
5. (זואולוגיה) כָּרִישׁ עַפְרוּרִי.

גיזרון

• מלטינית: lupus. המֻנָּח קשור לשורש ההודו־אירופי: wlkwos* או lwkwos* ”זאב“, ”שועל“. שורש זה קיים בכמה שפות, אשר התאימו אותו וקיבלו את המילים זאב או שועל; למשל: λύκος ביוונית.

תרגום

• איטלקית: lupo‏‏‏‏ (1)
• אנגלית: wolf‏‏‏‏ (1)
• יפנית: 狼‏‏‏‏ (1)
• סינית: 狼‏‏‏‏ (1)
• צרפתית: loup‏‏‏‏ (1)
• רוסית: волк‏‏‏‏ (1)

LOBO ב

ניתוח דקדוקי
הגייה: 'lobo חלק דיבר: שם עצם מין: זכר נטיות: ר׳ lobos

[1] [12]

1. (אנטומיה) [אמריקה הלטינית] אונה (של אוזן).

LOBO ג

ניתוח דקדוקי
הגייה: 'lobo חלק דיבר: שם עצם מין: זכר נטיות: ר׳ lobos

1. לְטָאָה מִמִּשְׁפַּחַת (Tupinambis nigropunctatu).
2. [עממי] כּוֹבֵשׁ צָעִיר.

   • שימוש (ב־): פוארטו ריקו.

צירופים

• del lobo, un pelo