מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ערך זה עוסק באנה, פועל ותואר הפועל. לערך העוסק באָנָּה, צורה משנית של מילת הקריאה אָנָּא; ראו אנא .
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
אנה
שורש וגזרה
א־נ־י/ה
בניין
פָּעַל
הצטער על אובדן.
”וְאָנוּ הַדַּיָּגִים וְאָבְלוּ כָּל מַשְׁלִיכֵי בַיְאוֹר חַכָּה וּפֹרְשֵׂי מִכְמֹרֶת עַל פְּנֵי מַיִם אֻמְלָלוּ.“ (ישעיהו יט , פסוק ח )
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
אינה
שורש וגזרה
א־נ־י/ה
בניין
פִּעֵל
לשון המקרא הִקרה, עשה שיקרה, גרם שיקרה. כיום בפרט בצירופים דוגמת 'אינה הגורל'.
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
אונה
שורש וגזרה
א־נ־י/ה
בניין
פֻּעַל
לשון המקרא קרה, נגרם, הזדמן. כיום בפרט בצירפוים דוגמת 'לא אונה לו כל רע'.
צורת סביל מן אִנָּה שלעיל. מופיע פעמים בלבד במקרא, בפסוקים הנ"ל.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
אונה
הגייה *
u na
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
א־נ־ן
דרך תצורה
משקל קֻטְלָה
נטיות
ר׳ אוּנוֹת
עלה מחולק לאונות
לשון חז"ל חלק מאיבר או גוף כלשהו המחולק לחלקים המחוברים בבסיסם.
וחמש אונות יש לריאה כשיתלה אותה אדם בידו ופני ריאה כנגד פניו, שלש מן הימין, ושתים מן השמאל רמב"ם הלכות שחיטה פרק ח
הני תרתי אוני דסריכין להדדי. (חולין מו ב ) (אלה שתי אונות (הראה) הסרוכות (דבוקות) ביניהן)
ואמר רבא: ה' אוני אית לה לראה. (חולין מז א ) (חמש אונות לה לראה)
כאשר אפנון BOC (שבשימוש גלילאו) בעלי אנרגיה נמוכה סביב התדירות של הגל הנושא ושתי אונות ספקטרליות במרחק מהגל הנושא (BOC (אפנון)w: )
על פי לשון חז"ל מארמית אוּנָא,[ 1] קיצור של אוּדְנָא 'אוזן '[ 2] במשמע 'דבר בצורה של אוזן'[ 3] (בדומה לאנגלית lobe מיוונית λοβός שמשמעו העיקרי 'earlobe'[ 4] ).
בארמית לפעמים (אודנא בהשמטת הדלת) - אזן . בתיאור התלמוד את גופה של החיה המיתולוגית "אריא דבי עילאי" ”תשע אמהתא (אמות) בין אונה לאונה“ (בבלי, מסכת חולין – דף נט, עמוד ב ) פירשו בין אוזניו ולא בין אונות הריאה (מהר"ם שיף וחת"ס על פי רש"י) ויתכן שזו משמעות המילה המקורית.
ערך בוויקיפדיה:
אונה תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
אנה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
אנה
הגייה *
a na
חלק דיבר
תאר הפועל
מין
שורש
דרך תצורה
אָן + ה"א המגמה
נטיות
לשון המקרא אל איזה מקום?
”וַיָּשָׁב אֶל־אֶחָיו וַיֹּאמַר, הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ; וַאֲנִי, אָנָה אֲנִי־בָא.“ (בראשית לז , פסוק ל )
”...וַיֹּאמֶר הָאִישׁ הַזָּקֵן אָנָה תֵלֵךְ וּמֵאַיִן תָּבוֹא.“ (שופטים יט , פסוק יז )
”הִתְאַחֲדִי הֵימִנִי, הָשִׂימִי הַשְׂמִילִי; אָנָה פָּנַיִךְ מֻעָדוֹת?“ (יחזקאל כא , פסוק כא )
”וָאֹמַר אָנָה אַתָּה הֹלֵךְ; וַיֹּאמֶר אֵלַי לָמֹד אֶת־יְרוּשָׁלִַם, לִרְאוֹת כַּמָּה־רָחְבָּהּ וְכַמָּה אָרְכָּהּ.“ (זכריה ב , פסוק ו )
”אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ; וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח?“ (תהלים קלט , פסוק ז )