ה־

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

הַ־ּ[עריכה]

  1. ה' היידוע: תחילית לציון דבר ספציפי מתוך שאר בני מינו.
    • ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי-כֵן.“ (בראשית א, פסוק ט)

גיזרון[עריכה]

  • יש הסוברים כי קיים דמיון ליידוע בערבית ٱلـ (אַלְ־) אשר ה־ל' בו מידמה לעיצור הלשוני הבא אחריה. בארמית היידוע הוא ־ָא.

צירופים[עריכה]

ניגודים[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  1. כיוון שהניקוד היסודי של ה' יידוע הוא בפתח והיא מוסרת דגש למילה אשר היא 'מיידעת', אז נבחן אם המילה המיודעת פותחת באחת מהאותיות הגרוניות, שאזי ניקודה יושפע באופן זה:
    • כשהמילה מתחילה באות א', ר' או ע' בלתי־קמוצה ניקודה משתנה לקמץ, למשל: ”...וּבְכָל-חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ.“ (בראשית א, פסוק כח)
    • כשהמילה מתחילה באות ה' או ח' בלתי־קמוצות – ניקודה נשאר פתח.
    • כשהמילה מתחילה באות ה', ח' או ע' קמוצות ובלתי־מוטעמות – ניקודה משתנה לסגול, למשל: ”...וְהֶעָנָן מָלֵא אֶת-הֶחָצֵר הַפְּנִימִית.“ (יחזקאל י, פסוק ד)
    • כשהמילה מתחילה באות ה' או ח' קמוצות ומוטעמות – ניקודה משתנה לקמץ.
  2. כאשר אותיות השימוש בכ"ל קודמות ל־ה' הידיעה – הן אלו מקבלות את ניקודה.
    • גם ניקוד המילה מה זהה לניקודה של ה' הידיעה.
  3. ה' היידוע נגררת לצורך התאם ללוואי שם־העצם (גם אם שם העצם המקורי הוא שם פרטי, ש־ה' היידוע לא נצמדת אליו); כאשר הלוואי הוא פועל בבינוני, ה' היידוע נרדפת לש' הזיקה.

תרגום[עריכה]

   שפות עם יידוע
  • אינדונזית: si‏, sang‏, itu
  • איטלקית: li‏‏‏‏
  • אירית: an‏‏‏‏
  • אנגלית: the‏‏‏‏
  • אספרנטו: la‏‏‏‏
  • גרמנית: der‏, die‏, das
  • הולנדית: de‏‏‏‏
  • הונגרית: a‏, az‏‏‏‏
  • יוונית: ‏‏‏‏
  • יידיש: דער‏, די‏, דאָס
  • מלטית: il‏‏‏‏
  • נורווגית: -en‏, det‏‏‏‏
  • סווהילית: ya‏‏‏‏
  • ספרדית: el‏‏‏‏
  • ערבית: أل‏‏‏‏ (תעתיק: אֲל)
  • פורטוגלית: o‏‏‏‏
  • צרפתית: le‏‏‏‏
  • רומנית: -ul‏, cel‏‏‏‏
  • שוודית: -en‏, den‏‏‏‏
   שפות ללא יידוע
  • אוקראינית
  • אסטונית
  • גרוזינית
  • הודית
  • וייטנמית
  • טורקית
  • יפנית
  • לטינית
  • ליטאית
  • מונגולית
  • מלאית
  • סלובנית
  • סלובקית
  • סרבו־קרואטית
  • פולנית
  • פינית
  • פרסית
  • קוריאנית
  • קזחית
  • רוסית
  • תאילנדית

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ה' הידיעה

על מקורה של הֵא הַיְּדִיעָה], הארץ.

הֲ־[עריכה]

  1. תחילית לציון שאלה (שתשובתה חיובית או שלילית).
    • ”וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-קַיִן, אֵי הֶבֶל אָחִיךָ; וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי?“ (בראשית ד, פסוק ט)
    • ”...וְהִנֵּה-אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ; וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ, הֲלָנוּ אַתָּה אִם-לְצָרֵינוּ?“ (יהושע ה, פסוק יג)
    • הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם, יַחְדָּו; בִּלְתִּי, אִם נוֹעָדוּ?“ (עמוס ג, פסוק ג)
    • הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, רְחוֹקִי שֶׁלִּי, / הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ?“ (זמר נוגה, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון[עריכה]

  • כאן יש לכתוב את מקור המילה או הצרף.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • בגלל היותה מנוקדת בשווא, לפני אות שוואית נופל החטף. גם לפני אות גרונית (אהח"ע, לא ר') בלתי קמוצה נופל החטף. כאשר האות הגרונית קמוצה, ניקודה משתנה לסגול.

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ה' השאלה