כיוון שהניקוד היסודי של ה' יידוע הוא בפתח והיא מוסרת דגש למילה אשר היא 'מיידעת', אז נבחן אם המילה המיודעת פותחת באחת מהאותיות הגרוניות, שאזי ניקודה יושפע באופן זה:
כשהמילה מתחילה באות א', ר' או ע' בלתי־קמוצה ניקודה משתנה לקמץ, למשל: ”...וּבְכָל-חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ.“ (בראשית א, פסוק כח)
כשהמילה מתחילה באות ה' או ח' בלתי־קמוצות – ניקודה נשאר פתח.
כשהמילה מתחילה באות ה', ח' או ע' קמוצות ובלתי־מוטעמות – ניקודה משתנה לסגול, למשל: ”...וְהֶעָנָן מָלֵא אֶת-הֶחָצֵר הַפְּנִימִית.“ (יחזקאל י, פסוק ד)
כשהמילה מתחילה באות ה' או ח' קמוצות ומוטעמות – ניקודה משתנה לקמץ.
כאשר אותיות השימוש בכ"ל קודמות ל־ה' הידיעה – הן אלו מקבלות את ניקודה.
ה' היידוע נגררת לצורך התאם ללוואי שם־העצם (גם אם שם העצם המקורי הוא שם פרטי, ש־ה' היידוע לא נצמדת אליו); כאשר הלוואי הוא פועל בבינוני, ה' היידוע נרדפת לש' הזיקה.
בגלל היותה מנוקדת בשווא, לפני אות שוואית נופל החטף. גם לפני אות גרונית (אהח"ע, לא ר') בלתי קמוצה נופל החטף. כאשר האות הגרונית קמוצה, ניקודה משתנה לסגול.