ה־
מראה
הַ־ּ
[עריכה]גיזרון
[עריכה]- יש הסוברים כי קיים דמיון ליידוע בערבית ٱلـ (אַלְ־) אשר ה־ל' בו מידמה לעיצור הלשוני הבא אחריה. בארמית היידוע הוא ־ָא.
צירופים
[עריכה]ניגודים
[עריכה]מידע נוסף
[עריכה]- כיוון שהניקוד היסודי של ה' יידוע הוא בפתח והיא מוסרת דגש למילה אשר היא 'מיידעת', אז נבחן אם המילה המיודעת פותחת באחת מהאותיות הגרוניות, שאזי ניקודה יושפע באופן זה:
- כשהמילה מתחילה באות א', ר' או ע' בלתי־קמוצה ניקודה משתנה לקמץ, למשל: ”...וּבְכָל-חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ.“ (בראשית א, פסוק כח)
- כשהמילה מתחילה באות ה' או ח' בלתי־קמוצות – ניקודה נשאר פתח.
- כשהמילה מתחילה באות ה', ח' או ע' קמוצות ובלתי־מוטעמות – ניקודה משתנה לסגול, למשל: ”...וְהֶעָנָן מָלֵא אֶת-הֶחָצֵר הַפְּנִימִית.“ (יחזקאל י, פסוק ד)
- כשהמילה מתחילה באות ה' או ח' קמוצות ומוטעמות – ניקודה משתנה לקמץ.
- כאשר אותיות השימוש בכ"ל קודמות ל־ה' הידיעה – הן אלו מקבלות את ניקודה.
- גם ניקוד המילה מה זהה לניקודה של ה' הידיעה.
- ה' היידוע נגררת לצורך התאם ללוואי שם־העצם (גם אם שם העצם המקורי הוא שם פרטי, ש־ה' היידוע לא נצמדת אליו); כאשר הלוואי הוא פועל בבינוני, ה' היידוע נרדפת לש' הזיקה.
תרגום
[עריכה] שפות עם יידוע
|
שפות ללא יידוע
|
קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: ה' הידיעה |
- אילון גלעד, אנחנו משתמשים בה כל הזמן, אבל יש לה מקור שונה משנהוג לחשוב, הארץ.
הֲ־
[עריכה]- תחילית לציון שאלה (שתשובתה חיובית או שלילית).
- ”וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-קַיִן, אֵי הֶבֶל אָחִיךָ; וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי?“ (בראשית ד, פסוק ט)
- ”...וְהִנֵּה-אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ; וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ, הֲלָנוּ אַתָּה אִם-לְצָרֵינוּ?“ (יהושע ה, פסוק יג)
- ”הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם, יַחְדָּו; בִּלְתִּי, אִם נוֹעָדוּ?“ (עמוס ג, פסוק ג)
- ”הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, רְחוֹקִי שֶׁלִּי, / הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ?“ (זמר נוגה, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]- כאן יש לכתוב את מקור המילה או הצרף.
צירופים
[עריכה]תרגום
[עריכה]
|
מידע נוסף
[עריכה]- בגלל היותה מנוקדת בשווא, לפני אות שוואית נופל החטף. גם לפני אות גרונית (אהח"ע, לא ר') בלתי קמוצה נופל החטף. כאשר האות הגרונית קמוצה, ניקודה משתנה לסגול.
קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: ה' השאלה |