תלה
מראה
תָּלָה
[עריכה]ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | תלה |
שורש וגזרה | ת־ל־י/ה |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- קבע חפץ אל מקום מוגבה, כשרגליו או תחתיתו אינם מוצבים על דבר.
- ”הֲיֻקַּח מִמֶּנּוּ עֵץ לַעֲשׂוֹת לִמְלָאכָה אִם-יִקְחוּ מִמֶּנּוּ יָתֵד לִתְלוֹת עָלָיו כָּל-כֶּלִי.“ (יחזקאל טו, פסוק ג)
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אין ספר תבלים. ”עַל-עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ.“ (תבלים קלז, פסוק ב)
- ”סככה כהלכתה ועיטרה בקרמים ובסדינין המצויירין, ותלה בה אגוזים אפרסקין שקדים ורמונים ופרכילי ענבים, ועטרות של שבלים, יינות שמנים וסלתות“ (בבלי, מסכת שבת – דף כב, עמוד א)
- אברהם תלה את מעילו על הקולב.
- המית אדם בחנק, בכריכת חבל המחובר לעמוד סביב צוארו
- ”וְאֵת שַׂר הָאֹפִים תָּלָה כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָהֶם יוֹסֵף.“ (בראשית מ, פסוק כב)
- ”וְכִי-יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט-מָוֶת וְהוּמָת וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל-עֵץ.“ (דברים כא, פסוק כב)
- ”וַיַּכֵּם יְהוֹשֻׁעַ אַחֲרֵי-כֵן וַיְמִיתֵם וַיִּתְלֵם עַל חֲמִשָּׁה עֵצִים וַיִּהְיוּ תְּלוּיִם עַל-הָעֵצִים עַד-הָעָרֶב.“ (יהושע י, פסוק כו)
- ”בערב הפסח תלאוהו לישו והכרוז יוצא לפניו [...] כל מי שיודע לו זכות יבא וילמד עליו ולא מצאו לו זכות ותלאוהו בערב הפסח“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף מג, עמוד א)
- בהשאלה: חשב על אחר שיעשה מטלה, האמין וסמך על אחר. שיער שדבר יקרה.
- ” תָּלָה בַקָּטָן עַד שֶׁיַּגְדִּיל אוֹ בַגָדוֹל עַד שֶׁיָּבוֹא מִמְּדִינַת הַיָּם, אוֹ בַחֵרֵשׁ, אוֹ בַשּׁוֹטֶה, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, אֶלָּא אוֹמְרִים לוֹ, עָלֶיךָ מִצְוָה, אוֹ חֲלוֹץ אוֹ יַבֵּם.“ (משנה, מסכת יבמות – פרק ד, משנה ו)
- ”הוֹרוּ בֵית דִּין וְיָדַע אֶחָד מֵהֶן שֶׁטָּעוּ אוֹ תַלְמִיד וְהוּא רָאוּי לְהוֹרָאָה וְהָלַךְ וְעָשָׂה עַל פִּיהֶן, [...] הֲרֵי זֶה חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא תָלָה בְבֵית דִּין; זֶה הַכְּלָל, הַתּוֹלֶה בְעַצְמוֹ, חַיָּב; וְהַתּוֹלֶה בְבֵית דִּין, פָּטוּר.“ (משנה, מסכת הוריות – פרק א, משנה א)
- ”רשעים היו אלא שתלו בטחונם במי שאמר והיה העולם[...]“ (בבלי, מסכת – דף שבת, עמוד קלט)
- הפסק לתלות תקוות ב
- לשון חז"ל בהשאלה: הניח דבר במצב ספקי, שאינו מוחלט. אפשר שינויים במצבו.
- ”...וּמוֹצִיא אַתָּה שֵׁם רַע עַל הַטְּהוֹרוֹת שֶׁשָּׁתוּ שֶׁאוֹמְרִים טְמֵאוֹת הֵן אֶלָּא שֶׁתָּלְתָה לָהֶן זְכוּת; רַבִּי אוֹמֵר, הַזְּכוּת תּוֹלָה בַמַּיִם הַמְאָרְרִים,“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ג, משנה ה)
- תשובה תולה וראש השנה ויוה"כ מכפרין
גיזרון
[עריכה]- שורש מקראי.
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]- צָלַב(2)
תרגום
[עריכה]- אנגלית: hang