חנק

יש להוסיף לדף זה את הערך: חַנָּק.

חָנַק[עריכה]

לשון חז"ל לחץ על גרון ומנע את מעבר באויר עפ"ר גרם למוות או קירב
- הרי שהיה חונק את חברו בשוק ומצאו חברו ואמר לו הנח לו
לחץ על הצוואר או קשר במהודק.
- ”סכין כל מיני סיכות [אבל אין מושחין את המעיין ואין חונקין בשבת“ (תוספתא, מסכת שבת – פרק ד, הלכה ו)
- ”אשה חונקת את עצמה כדי שתיראה בעלת בשר“ (בבלי, מסכת שבת – דף נז, עמוד ב)
מנע מעבר חמצן לבעירה
- חנק את האש

השורש קיים במקרא. מקבילה בערבית ختناق

לשון המקרא [לא בשימוש] המית בנשיכה בצוואר
- ”אַרְיֵה טֹרֵף בְּדֵי גֹרוֹתָיו וּמְחַנֵּק לְלִבְאֹתָיו וַיְמַלֵּא טֶרֶף חֹרָיו וּמְעֹנֹתָיו טְרֵפָה“ (נחום ב, פסוק יג)
- ”מחריבין חורי נמלים..נוטל עפר מחורו של זה ונון לזה והן מחנקין זה את זה“ (תוספתא, מסכת מועד קטן – פרק א, הלכה ה)

הפועל מופיע פעם אחת במקרא בפסוק לעיל.

איור של חנק באמצעות צעיף

ארבע מיתות בית דין
סקילה \| שריפה \| הרג \| חנק

מיתה כתוצאה מהפסקה של אספקת החמצן למוח.
- ”כל מיתה האמורה בתורה סתם אינה אלא חנק“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף פד, עמוד ב)

ערך בוויקיפדיה: חנק (רפואה)

ערך בוויקיפדיה: חנק (הלכה)

המטה בחיטוף בפה"פ הגרונית, אינו שוגה, אע"פ שזוהי דרך המלך במקורות. צורות עם שווא לפני הגרונית מותרות, למשל: יַחֲנֹק, נֶחֱנָק, לְהַחְנִיק, מָחֳנָק (מֻחֲנָק) וכיוצא באלה.