מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
כריכה
|
הגייה* |
krikha
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
כ־ר־ך
|
דרך תצורה |
משקל קְטִילָה
|
נטיות |
ר׳ כְּרִיכוֹת; כְּרִיכַת־, כְּרִיכוֹת־
|
- לשון חז"ל ליפוף חוט, חבל, רצועה, בד וכו' על עצם אחר, וגם כל אחד מהליפופים עצמם.
- חיבור דפי ספר על ידי תפירה או הדבקה וכיסויים בעטיפת מגן.
- העטיפה המגנה על ספר.
- חיבור, יצירת זיקה בין דבר אחד לדבר אחר.
- לשון חז"ל אגודת שיבולים קטנה מאלומה.
- "קוצרין מפני הנטיעות, מפני בית האבל, מפני [ביטול] בית המדרש. לא יעשה אותן כריכות, אבל מניחן צבתים." (משנה מנחות י)
- (ימאות) עטיפת קצה חבל בחוט משיחה קשור ומהודק, כדי שלא ייפרם.
- "כְּרִיכָה בִּקְצֵה חֶבֶל נַעֲשֵׂית כְּדֵי לִמְנוֹעַ אוֹתוֹ מֵהִפָּתֵחַ." (רב חובל זאב הים, חבלים וקשרים, 1944)
- מן כ-ר-ך, כָּרַךְ.
- האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מילון למונחי הספרנות {תשל"ו), 1976; מילון למונחי הספרנות (תשס"ד), 2003;