מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | כריכה |
הגייה* | krikha |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | כ־ר־ך |
דרך תצורה | משקל קְטִילָה |
נטיות | ר׳ כְּרִיכוֹת; כְּרִיכַת־, כְּרִיכוֹת־ |
- לשון חז"ל ליפוף חוט, חבל, רצועה, בד וכו' על עצם אחר, וגם כל אחד מהליפופים עצמם.
- חיבור דפי ספר על ידי תפירה או הדבקה וכיסויים בעטיפת מגן.
- העטיפה המגנה על ספר.
- חיבור, יצירת זיקה בין דבר אחד לדבר אחר.
- לשון חז"ל אגודת שיבולים קטנה מאלומה.
- "קוצרין מפני הנטיעות, מפני בית האבל, מפני [ביטול] בית המדרש. לא יעשה אותן כריכות, אבל מניחן צבתים." (משנה מנחות י)
- (ימאות) עטיפת קצה חבל בחוט משיחה קשור ומהודק, כדי שלא ייפרם.
- "כְּרִיכָה בִּקְצֵה חֶבֶל נַעֲשֵׂית כְּדֵי לִמְנוֹעַ אוֹתוֹ מֵהִפָּתֵחַ." (רב חובל זאב הים, חבלים וקשרים, 1944)
- מן כ-ר-ך, כָּרַךְ.
- האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מילון למונחי הספרנות {תשל"ו), 1976; מילון למונחי הספרנות (תשס"ד), 2003;