מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
הערך: סֶמֶךְ .
לשון המקרא לשון המקרא ”כִּי זְרוֹעוֹת רְשָׁעִים תִּשָּׁבַרְנָה וְסוֹמֵךְ צַדִּיקִים אדני“ (תהלים לז , פסוק יז ) קוברי המת שהיו עוברים באכסדרה והגיף אחד מהן את הדלת וסמכו במפתח אם יכול הדלת לעמוד בפני עצמו טהור|אהלות|ו|ב}} העביר מתפקידו לאדם אחר. מינה אותו (קיצור מ-) סמך את ידיו עליו.
לשון המקרא ”אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל יְרוּשָׁלִַם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה“ (יחזקאל כד , פסוק ב ) ”כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי הָאֲרִי וּפְגָעוֹ הַדֹּב וּבָא הַבַּיִת וְסָמַךְ יָדוֹ עַל הַקִּיר וּנְשָׁכוֹ הַנָּחָשׁ“ (עמוס ה , פסוק יט ) ”יתומים שסמכו אצל בעל הבית או שמינה להן אביהן אפוטרופוס חייב לעשר פירותיהן“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ג, משנה ד ) ”שתי אבנים שעשאם כירה ונטמאו סמך לזו אבן אחת מכאן ולזו אבן אחת מכאן חציה של זו טמאה“ (משנה, מסכת כלים – פרק ו, משנה ד ) בהשאלה: נתן את אמונו. בטח.
”אמר לו: לאו עלי דידי קא סמכת ? דעל פה נמי סמוך עלי“ (בבלי, מסכת שבת – דף לא, עמוד ב ) איך יכולת לאכזב אותי אחרי שסמכתי עליך? להבא לא אסמוך עליך יותר. מילים נרדפות [ עריכה ] מידע נוסף [ עריכה ] 1 ו2 הפוכים. בדר"כ תלוי בהקשר או "סמך על-" ו "סמך את-". 3. מהנוהג לסמוך את הידים על ראש האדם. 4. מוכר בתואר סמוך 5. נמצא גם במקרא בצורה נסמך עליך נסמכתי מרחם.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סמך
הגייה * sa mekh
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ס־מ־ך
דרך תצורה
נטיות
האות החמש־עשרה באלפבית העברי, ערכה המספרי ששים . מבוטאת כעיצור מכתשי חוכך בלתי קולי.
”וכתבתם שתהא כתיבה תמה: שלא יכתוב אלפין עיינין, עיינין אלפין; [...] מימין סמכין , סמכין מימין; סתומין פתוחין, פתוחין סתומין;“ (בבלי, מסכת שבת – דף קג, עמוד ב ) שמה של האות סמ"ך נובע מצורתה בכתב הקדום. יש אומרים שצורתה כעצם דג, בערבית: سَمَك (סַמַךְּ); ויש אומרים שצורתה כעמוד, לפי סֶמֶךְ הנ"ל. קישורים חיצוניים [ עריכה ] ערך בוויקיפדיה:
סמך
יש להוסיף לדף זה את הערך: סֶמֶךְ.
ערך בוויקיפדיה: סמך