”בנות צלפחד נטלו שלשה חלקים בנחלה חלק אביהן שהיה עם יוצאי מצרים וחלקו עם אחיו בנכסי חפר ושהיה בכור נוטל שני חלקים“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ח, משנה ג)
המילה משותפת לשפות רבות: Mṣrm (אוגריתית), מצרם (פיניקית), מצרין (ארמית מצרית), Meṣrēm (סורית), Miṣir (אשורית), Miṣir (אכדית), Miṣrî (אכדית, במכתבי אל־עמרנה), مِصْرُ (מִצְרֻ, ערבית), Miṣru (מעיינית), Mudrāya (פרסית עתיקה). נראה שמקורה במילה שמית קדומה מִצְר שפירושה גבול, אֵזור. צורת הזוגי משותפת גם לשפות אחרות (ראו אוגריתית, פיניקית, ארמית מצרית וסורית שהובאו לעיל). אין זה ברור ממה נובעת צורת הזוגי הזו והוצעו לה כמה הסברים. יש הסבורים כי היא משקפת את חלוקת מצרים העתיקה למצרים התחתונה ולמצרים העליונה[1], בדומה למשמעות צורת הזוגי בשם נַהֲרַיִם (ארץ הנהרות). מנגד יש הטוענים כי אין לצורת הזוגי של מִצְרַיִם כל משמעות, בדומה למילים מַיִם ושָׁמַיִם או בדומה לשמות מקומות אחרים כגון יְרוּשָׁלַיִם[2].
בכמה מקומות במקרא משמשת המילה מִצְרַיִם גם כשמו של העם המצרי: ”וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם וַיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם כֹּל סוּס פַּרְעֹה רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו אֶל תּוֹךְ הַיָּם“ (שמות יד, פסוק כג). תופעה זו של מילה אחת לתיאור הארץ והעם השוכן בה נפוצה מאוד במקרא.
במקרא "מִצְרַיִם" הוא גם שמו של חם בן נח. למשל: ”וּבְנֵי חָם: כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן“ (בראשית י, פסוק ו)
ערך בוויקיפדיה: מצרים
מדריך טיולים בוויקימסע: מצרים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מצרים
