שחון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שָׁחוּן[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שחון |
| הגייה* | shachun |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ׁשׁ־ח־ן |
| דרך תצורה | משקל קָטוּל |
| נטיות | נ׳ שְׁחוּנָה, ר׳ שְחוּנִים, נ"ר שְׁחוּנוֹת |
- לשון חז"ל חם ויבש. הקשר יחיד - שנה או תקופה שמעטה בגשמים.
- ”יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתהא שנה זו גשומה ושחונה. - שחונה מעליותא היא? - אלא אימא: אם שחונה - תהא גשומה“ (בבלי, מסכת יומא – דף נג, עמוד ב)
גיזרון[עריכה]
- המילה נדירה בחז"ל. רש"י, ובעקבותיו רבים אחרים, מפרש שהשורש ארמי כמו בישעיהו "חמותי ראיתי אור" ת"י שחנית. כמו כן מצביע על קשר למילה הקראית שחין (ויקרא). מקבילה בערבית ساخن (סַאחִן).
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: overheated
- ערבית: ساخن
מידע נוסף[עריכה]
- שורש בערבית, נודע בעברית בשם בריכת הסחנה ("גן השלושה") الساخنة במשמעות "מקווה גדול וחם" הנמצא שם, ראו בערבית :סח'ן - ساخن במשמעות כללית של חום אך גם של קדחת וחולי (כמו בשחין-סחין).