מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | שחון |
| הגייה* | shakhun |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־ח־ן |
| דרך תצורה | משקל קָטוּל |
| נטיות | נ׳ שְׁחוּנָה, ר׳ שְחוּנִים, נ"ר שְׁחוּנוֹת |
- לשון חז"ל [מטאורולוגיה] חם ויבש.
- השורש שחן, במשמע כללי חם, קרוב אל שחם, חמם, חם.[1] משותף למספר לשונות שמיות. למשל, אכדית: šaḫānu[2] "to be/become hot", ו šaḫnu 'warm', ערבית: سَاخِن (סָאחִ'ן) -חם (מוכר בישראל בשם האגם סַחְנֵה), ארמית: שְׁחֵין\שְׁחַן[3] כמו ”וְאֵין לְחֹם לוֹ“ (חגי א, פסוק ו) = ”וְלָא שְׁחִין לְהוֹן“ (יונתן על חגי א – פסוק ו) או ”כְּחֹם צַח עֲלֵי אוֹר“ (ישעיהו יח, פסוק ד) = ”כִּשְׁחִין פָּצִיחַ עַל שֶׁמֶשׁ“ (יונתן על ישעיהו יח – פסוק ד)[4].
| השורש שׁחן |
|---|
|
השורש שׁ־ח־ן הוא שורש מגזרת השלמים.
| שׁ־ח־ן |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
|
(ב׳ פעוּל: שָׁחוּן) |
|
|
|
| נִפְעַל |
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל |
הִשְׁחִין |
מַשְׁחִין |
יַשְׁחִין |
הַשְׁחֵן |
לְהַשְׁחִין |
| הֻפְעַל |
הֻשְׁחַן |
מֻשְׁחָן |
יֻשְׁחָן |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
|
|
|
|
|
| פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|
- ↑ יסטרוב, ויסטרוב.
- ↑ šaḫānu(m), "to be(come) hot", in A Concise Dictionary of Akkadian, Jeremy Black, Andrew George, Nicholas Postgate, page 346
- ↑ יסרטוב וCAL וגם CAL.
- ↑ ספריא.
