שחון

שָׁחוּן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שחון
הגייה^*	shakhun
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	שׁ־ח־ן
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ שְׁחוּנָה, ר׳ שְחוּנִים, נ"ר שְׁחוּנוֹת

לשון חז"ל [מטאורולוגיה] חם ויבש.
- ”יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתהא שנה זו גשומה ושחונה. שחונה מעליותא היא? אלא אימא: אם שחונה תהא גשומה“ (בבלי, מסכת יומא – דף נג, עמוד ב)

שורש המילה משותף למספר לשונות שמיות. למשל, אכדית: šaḫānu, ערבית: سَاخِن‎ (סָאחִ'ן) -חם (מוכר בישראל בשם האגם סַחְנֵה), ארמית: שיחנא ”שְׁחִין“ (יונתן על חגי א – פסוק ו)^{[דרושה הבהרה]}

השורש שׁ־ח־ן הוא שורש מגזרת השלמים.