מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עובי
הגייה * 'o vi
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־ב־י/ה
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ס׳ עֳבִי־; ר׳ עובָיִים, ש׳ עֹבְיוֹ, עֹבְיָהּ
לשון המקרא פְּנִים של דבר תלת ממדי.
לשון המקרא תלת ממדי .
”וְעׇבְיוֹ טֶפַח וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשָׁן אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל.“ (מלכים א׳ ז , פסוק כו ) ”וְחוּט שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה יְסֻבֶּנּוּ, וְעׇבְיוֹ אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת נָבוּב.“ (ירמיה נב , פסוק כא ) ”לְחָיַיִן שֶׁאָמְרוּ, גָּבְהָן עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְרָחְבָּן וְעָבְיָן כָּל שֶׁהוּא.“ (משנה, מסכת עירובין – פרק א, משנה ו ) מילים נרדפות [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עובי
הגייה * 'ovi
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ עוֹבִים[1]
לשון חז"ל (משמעות משוערת) תיק
'לא נחלקו ב"ש וב"ה על עובי ארגמן ותכריך ארגמן שהן טמאים. על מה נחלקו? על עובי כסות ותכריך כסות שבית שמאי מטמאין ובית הלל מטהרין... עובי הצמר ואוירטין הבאין ממדינת הים אע״פ שהן באין במדה טמאין." (תוספתא כלים בבא בתרא ד,ג ) צורה יחידאית. מקביל לעַב שמופיע גם הוא רק פעם אחת. המשמעות והגיזרון לא ברורים, ראו שם. מילים נרדפות [ עריכה ] הערות שוליים [ עריכה ]
↑ במילון יסטרוב (עוֹב ) טען שצורת הרבים היא עוּבִּים.
