זונה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זוֹנָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זונה
הגייה* zona
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ז־נ־ה
דרך תצורה משקל קוֹטְלָה
נטיות ז׳ זוֹנֶה, ר׳ זוֹנוֹת
  1. אשה המקיימת יחסי מין עם אנשים מתחלפים בקשר לא קבוע וממוסד ובדר"כ תמורת תשלום.
    • ”וַיָּבוֹא אֵלֶיהָ כְּבוֹא אֶל אִשָּׁה זוֹנָה כֵּן בָּאוּ אֶל אָהֳלָה וְאֶל אָהֳלִיבָה אִשֹּׁת הַזִּמָּה“ (יחזקאל כג, פסוק מד)
  2. [נדיר] גבר המקיים יחסי־מין תמורת תשלום.
  3. [עממי] כינוי גנאי לאדם שפל.
    • ”אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה, קִרְיָה נֶאֱמָנָה; מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט, צֶדֶק יָלִין בָּהּ – וְעַתָּה מְרַצְּחִים.“ (ישעיהו א, פסוק כא)
    • ”קְחִי כִנּוֹר סֹבִּי עִיר זוֹנָה נִשְׁכָּחָה הֵיטִיבִי נַגֵּן הַרְבִּי שִׁיר לְמַעַן תִּזָּכֵרִי“ (ישעיהו כג, פסוק טז)
    • "אשתו, ששכרה אותם, היתה באמת חתיכת זונה מהגיהינום, אם תסלח לי על ניבול הפה." (שמעון אדף, קילומטר ויומיים לפני השקיעה - רומן בלשי, 2004)

גזרון

  • הפועל זָנָה במקרא משמש לבגידה באמון חשוב כמו באישות או בעבודת אלהים. כיום רק בנושאי יחסי איש ואשה ובדר"כ תמורת תשלום וללא אהבה ומיסוד הקשר. מן ז-נ-ה. ארמית: זְנָא.

מידע נוסף

  • פרשני ימי הביניים בעקבות מדרשים גזרו בסגנון האטמולוגיה העממית - "זנה", מהשורש ז־ו־ן, היינו: אישה המשכירה חדרי לינה ו/או מוכרת מזונות ומשקאות, קרי - פונדקאית.[1]. אולם מלבד סיפור רחב הזונה, שאף הוא דחוק, אין אזכורים נוספים בספרות המקרא הקושרים בין "מזון" - "זונה"[2].
  • בספרו של נחום אברהם, "אנשי שוליים בתקופת המקרא" מושווית תיבת ז־נ־ה לתיבת ז־נ־ח [3]. הפועל "זנה" בא לתאר משכב עם גבר או גברים זרים [4].

צירופים

מילים נרדפות

1

תרגום

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: זנות

הערות שוליים

  1. מאת - נחום אברהם . "אנשי שוליים בתקופת המקרא : ריקים ופוחזים, מצורעים, הומוסקסואלים, זונות וקדשות". מקום ההוצאה: ירושלים, מוסד ביאליק, שנת ההוצאה: 2011.עמ'127
  2. ראה שם
  3. ראה שם
  4. ראה שם