גם זִיבּוּרִית, זוּבְרִית, זִיבָּרִין. המלה מופיעה פעם אחת במובן אחר מ"קרקע גרועה", אך פירושה אינו ידוע בוודאות. לדעת ראב"ד מדובר בשיבוש או העתקה שגויה של המלה "זרבובית". פירושים אחרים: ידית של כלי (יעקב לוי, אוצר לשון המדרשים והתלמודים, 1924), צוואר כלי, משקולת המונחת בתחתית כלי על מנת להשקיעו (א' אבן שושן, המלון החדש, תשכ"ו; י' גרזובסקי, מלון שמושי לשפה העברית, 1937; רפאל פטאי, הספנות העברית, 1938.), תחתית של כלי לקליטת הנוזל הניגר מפיו בשעת ההגשה (Jastrow, A dictionary of Targumim etc., 1926).
ברטנורא על מקואות י א: בלא הזיבורית - שלא הטביל בית ידו, או דבר נוסף שיש בכלי באחת מקצותיו. ולהכי קרו ליה זבורית, שאינו עיקרו של כלי. ואין המים באין בהן עד שיטנו על צדו. וכל הני דמתניתין כולהו טעמא [כדי] שיבואו המים בכולן:
הרא"ש (רבנו אשר בן יחיאל) על הלכות מקואות, סימן ל: "הזיבורית הוא צואר הכלי שהוא ארוך כמו שעושין לכלי זכוכית אין המים נכנסין בו עד שיטנו על צדו... והראב"ד ז"ל גורס זרבובית."
"עזבנו את אפריקה הדרומית רק עם הזבורית בלבד והפלגנו לאוסטרליה. שם טענו מטען שנועד לצ'ילי וקבלנו הוראות לבוא אחר כך לעיר קווינסטאון שבתעלה האנגלית." (אריך הירשפלד, בסערת ימים, 1944.)
"[...] מקום שהפריגאטה הזאת הקרויה ארץ נושאת בסַפנתה הרצחנית את זבוֹרית עצמותיהם של מיליוני טבועים [...]." (הרמן מלוויל, מובי דיק. מאנגלית: אהרן אמיר)
(תעופה) תוספת משקל בתחתית סל של כדור פורח, הנזרקת החוצה כדי להפחית את משקלו ולאפשר לו להתרומם אל על.
”בכל פעם שהכדור [הפורח] הנמיך לרדת היה מנגנון חשמלי מיוחד מפעיל פקק אחד וכתוצאה מזה הית המשתחררת שקית אחת, המלאה חומר, ששימש לו לכדור זבורית.“ ("על המשמר", 21 בנובמבר 1945, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
מלטינית: saburra, חוֹל, ובמיוחד חול המשמש כנטל בספינות. בערבית: صَابُورَة (צאבורה).
בעת העתיקה ובימי הביניים השתמשו ספני הים התיכון בחול וכן באבנים ובחצץ כנטל באוניותיהם. בנמלה של רומא העתיקה פעלה גילדה של "זבוראים" שנקראה corpus saburrariorum.[1]
זְבוֹרִית (בשווא): האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי ההידרוליקה, תשי"א (1951); מילון למונחי הימאות, תש"ל (1970). גם זָבוֹרִית (בקמץ, אולי תוך השוואה לערבית), למשל: טשרניחובסקי (ראו למעלה); יהודה גרזובסקי, מלון שמושי לשפה העברית, 1937.
ערך בוויקיפדיה: Ballast