מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
קודש
הגייה *
ko desh
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ק־ד־שׁ
דרך תצורה
משקל קֹטֶל
נטיות
ר׳ קָדָשִׁים גם קָדָשִׁים; נס׳ קֹדֶש־, נ"ר קָדְשֵׁי־
עברית חדשה תכונת דבר מופרש ומובדל משאר דברים במעלה עפ"ר רוחנית דתית.
”מִי-כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהֹוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלּת עֹשֵׂה פֶלֶא.“ (שמות טו , פסוק יא )
”וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר.“ (ויקרא י , פסוק י )
”וְכֹל כֶּסֶף וְזָהָב וּכְלֵי נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל קֹדֶשׁ הוּא לַיהוָה אוֹצַר יְהוָה יָבוֹא.“ (יהושע ו , פסוק יט )
”קָדָשַׁי בָּזִית וְאֶת-שַׁבְּתֹתַי חִלָּלְתְּ.“ (יחזקאל כב , פסוק ח )
מילים נרדפות [ עריכה ]
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
קודש
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
קדש
הגייה *
kadesh
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ק־ד־שׁ
דרך תצורה
משקל קָטֵל
נטיות
נ׳ קְדֵשָׁה, ר׳ קְדֵשִׁים
פדרסטים עם קדשיהם.
עובד מקדש שמטרתו לספק מין פולחני . מי שאחראי על אורגיות .
”וַיִּשְׁאַל אֶת־אַנְשֵׁי מְקֹמָהּ, לֵאמֹר – אַיֵּה הַקְּדֵשָׁה , הִוא בָעֵינַיִם עַל־הַדָּרֶךְ; וַיֹּאמְרוּ, לֹא־הָיְתָה בָזֶה קְדֵשָׁה .“ (בראשית לח , פסוק כא )
”לֹא־תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל; וְלֹא־יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (דברים כג , פסוק יח )
”וְגַם־קָדֵשׁ הָיָה בָאָרֶץ; עָשׂוּ כְּכֹל הַתּוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יהוה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (מלכים א׳ יד , פסוק כד )
”וַיִּתֹּץ אֶת־בָּתֵּי הַקְּדֵשִׁים אֲשֶׁר בְּבֵית יהוה; אֲשֶׁר הַנָּשִׁים אֹרְגוֹת שָׁם בָּתִּים לָאֲשֵׁרָה.“ (מלכים ב׳ כג , פסוק ז )
”תָּמֹת בַּנֹּעַר נַפְשָׁם; וְחַיָּתָם בַּקְּדֵשִׁים .“ (איוב לו , פסוק יד )
מן קָדַשׁ במשמע המקורי 'היה נפרד, היה מוקדש לצורך מוסים': בן אדם מוקדש.
פרשנים מפרשים [ עריכה ]
תרגום יונתן – נפקת ברא
חז"ל – ”עונש שמענו אזהרה מניין ת"ל וְאֶת-זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא (ויקרא יח , פסוק כב ) למדנו אזהרה לשוכב אזהרה לנשכב מניין ת"ל לֹא-יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל (דברים כג , פסוק יח )“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף נד, עמוד ב )
רשב"ם (על דברים כ"ג י"ח) – קדשה, זונה פנויה מנאפת; קדש, בא על פנויות הלא כתובה וקידושין, ולא מיוחדת לו כפילגשים.
ראב"ע (על דברים כ"ג י"ח) – ומעתיקי הדת אמרו (מהגמרא לעיל) כי הקדש הוא הנשכב, והעד: מבני ישראל. ואמר אליהוא: ”וְחַיָּתָם בַּקְּדֵשִׁים“ (איוב לו , פסוק יד ) כי נַפְשָׁם נגד חַיָּתָם, והנה קְדֵשִׁים כנגד נֹעַר. ואני לא אבין טעם קדשה. וכאשר נחפש היטב טעם המילה, אז היא ידועה, שהיא מזומנת לכל עובר; והעד: ”אַיֵּה הַקְּדֵשָׁה“ (בראשית לח , פסוק כא ) אם כן יהיה קדש כמעשה מצרים, והמבין יבין.
רלב"ג (על מלכים א' י"ד כ"ד) – אחשב כי קדש הוא בזה המקום המוכן למשכב זכור
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
קדשה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
קדש
הגייה *
kadash
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
ק־ד־שׁ
דרך תצורה
משקל קָטֵל
נטיות
עיר מקראית השוכנת בצפון־מערב הנגב , על הגבול בין ישראל למצרים . מכונה גם קָדֵשׁ בַּרנֵעַ .
”וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין-קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר וַיָּגָר בִּגְרָר.“ (בראשית כ , פסוק א )
”וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה וַיָּשִׁיבוּ אֹתָם דָּבָר וְאֶת-כָּל-הָעֵדָה וַיַּרְאוּם אֶת-פְּרִי הָאָרֶץ.“ (במדבר יג , פסוק כו )
”וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים כַּיָּמִים אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם.“ (דברים א , פסוק מו )
”כִּי בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עַד-יַם-סוּף וַיָּבֹא קָדֵשָׁה .“ (שופטים יא , פסוק טז )
”וּפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה מִתָּמָר עַד-מֵי מְרִיבוֹת קָדֵשׁ נַחֲלָה אֶל-הַיָּם הַגָּדוֹל וְאֵת פְּאַת-תֵּימָנָה נֶגְבָּה“ (יחזקאל מז , פסוק יט )
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
לשון המקרא היה מוקדש או קדוש, היה נפרד משימוש כללי.
מקביל באותו משמע לאכדית קַדַשֻׁ qadāšu , אוגריתית qdš (קדשׁ)[1] , פיניקית 𐤒𐤃𐤔 (קדש)[2] , ערבית قَدَّسَ (קַדַּסַ)
שורש שמי קדום, שמשמעו המקורי 'חתך וסילק' ולכן 'הבדיל מן, הפריד מן'[3] , משם 'הפריד משימוש כללי, הקדיש לקודש'.
אנגלית: be set apart, be consecrated
↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 685
↑ Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 425
↑ מילון יסטרוב .