קדש

יש להוסיף לדף זה את הערכים: קִדֵּשׁ, קָדַשׁ.

קֹדֶש

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קודש
הגייה*	kodesh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ק־ד־שׁ
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ קָדָשִׁים גם קָדָשִׁים; נס׳ קֹדֶש־, נ"ר קָדְשֵׁי־

1. תכונת הדבר הקדוש, טוהר, התעלות מעל טומאה.

   • ”מִי-כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהֹוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלּת עֹשֵׂה פֶלֶא.“ (שמות טו, פסוק יא)
   • ”וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר.“ (ויקרא י, פסוק י)
   • ”וְכֹל כֶּסֶף וְזָהָב וּכְלֵי נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל קֹדֶשׁ הוּא לַיהוָה אוֹצַר יְהוָה יָבוֹא.“ (יהושע ו, פסוק יט)
   • ”קָדָשַׁי בָּזִית וְאֶת-שַׁבְּתֹתַי חִלָּלְתְּ.“ (יחזקאל כב, פסוק ח)

צירופים

• אדמת הקודש
• ארון הקודש
• ארץ הקודש
• לשון הקודש
• קודש קודשים
• רוח הקודש
• שבת קודש

מילים נרדפות

• טוהר

ניגודים

• חול

תרגום

• אנגלית: holiness‏‏‏‏

ראו גם

• הקדיש

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: קדוש

קָדֵשׁ א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קדש
הגייה*	kadesh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ק־ד־שׁ
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	נ׳ קְדֵשָׁה, ר׳ קְדֵשִׁים

1. עובד מקדש שמטרתו לספק מין פולחני. מי שאחראי על אורגיות.

   • ”וַיִּשְׁאַל אֶת-אַנְשֵׁי מְקֹמָהּ לֵאמֹר אַיֵּה הַקְּדֵשָׁה הִוא בָעֵינַיִם עַל-הַדָּרֶךְ וַיֹּאמְרוּ לֹא-הָיְתָה בָזֶה קְדֵשָׁה.“ (בראשית לח, פסוק כא)
   • ”לֹא-תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וְלֹא-יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (דברים כג, פסוק יח)
   • ”וְגַם-קָדֵשׁ הָיָה בָאָרֶץ עָשׂוּ כְּכֹל הַתּוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (מלכים א׳ יד, פסוק כד)
   • ”וַיִּתֹּץ אֶת-בָּתֵּי הַקְּדֵשִׁים אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה אֲשֶׁר הַנָּשִׁים אֹרְגוֹת שָׁם בָּתִּים לָאֲשֵׁרָה.“ (מלכים ב׳ כג, פסוק ז)
   • ”תָּמֹת בַּנֹּעַר נַפְשָׁם וְחַיָּתָם בַּקְּדֵשִׁים.“ (איוב לו, פסוק יד)

פרשנים מפרשים

• תרגום יונתן – נפקת ברא
• חז"ל – ”עונש שמענו אזהרה מניין ת"ל וְאֶת-זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא (ויקרא יח, פסוק כב) למדנו אזהרה לשוכב אזהרה לנשכב מניין ת"ל לֹא-יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל (דברים כג, פסוק יח)“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף נד, עמוד ב)
• רשב"ם (על דברים כ"ג י"ח) – קדשה, זונה פנויה מנאפת; קדש, בא על פנויות הלא כתובה וקידושין, ולא מיוחדת לו כפילגשים.
• ראב"ע (על דברים כ"ג י"ח) – ומעתיקי הדת אמרו (מהגמרא לעיל) כי הקדש הוא הנשכב, והעד: מבני ישראל. ואמר אליהוא: ”וְחַיָּתָם בַּקְּדֵשִׁים“ (איוב לו, פסוק יד) כי נַפְשָׁם נגד חַיָּתָם, והנה קְדֵשִׁים כנגד נֹעַר. ואני לא אבין טעם קדשה. וכאשר נחפש היטב טעם המילה, אז היא ידועה, שהיא מזומנת לכל עובר; והעד: ”אַיֵּה הַקְּדֵשָׁה“ (בראשית לח, פסוק כא) אם כן יהיה קדש כמעשה מצרים, והמבין יבין.
• רלב"ג (על מלכים א' י"ד כ"ד) – אחשב כי קדש הוא בזה המקום המוכן למשכב זכור

תרגום

• אנגלית: catamite‏‏‏‏

ראו גם

• אוחצ'ה
• זונה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: קדשה

קָדֵשׁ ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קדש
הגייה*	kadash
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ק־ד־שׁ
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות

1. עיר מקראית השוכנת בצפון־מערב הנגב, על הגבול בין ישראל למצרים. מכונה גם קָדֵשׁ בַּרנֵעַ.

   • ”וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין-קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר וַיָּגָר בִּגְרָר.“ (בראשית כ, פסוק א)
   • ”וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה וַיָּשִׁיבוּ אֹתָם דָּבָר וְאֶת-כָּל-הָעֵדָה וַיַּרְאוּם אֶת-פְּרִי הָאָרֶץ.“ (במדבר יג, פסוק כו)
   • ”וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים כַּיָּמִים אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם.“ (דברים א, פסוק מו)
   • ”כִּי בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עַד-יַם-סוּף וַיָּבֹא קָדֵשָׁה.“ (שופטים יא, פסוק טז)
   • ”וּפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה מִתָּמָר עַד-מֵי מְרִיבוֹת קָדֵשׁ נַחֲלָה אֶל-הַיָּם הַגָּדוֹל וְאֵת פְּאַת-תֵּימָנָה נֶגְבָּה“ (יחזקאל מז, פסוק יט)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: קדש ברנע