הסדר החמישי מבין ששת סדרי משנה, נכללות בו הלכות העוסקות בעבודת הקרבנות בבית המקדש. בסדר זה ישנן אחת עשרה מסכתות.
”תלמוד ירושלמי יש לנו גם כן על ארבעה סדרים: זרעים, מועד, נשים, נזקין, ועל פרקים אחדים ממס' נדה. אנחנו רואים אפוא, כי במקום סדר קדשים שבבבלי, יש לנו כל בסדר זרעים בירושלמי, ולעומת זה אין שום גמרא ירושלמית על סדר קדשים“ (תלמודה של בבל ותלמודה של ארץ ישראל, מאת ישראל חיים טביוב, בפרויקט בן יהודה)
”דינים רבים חדשו האחרונים במעשה הקרבנות, מדי למדם סדר קדשים, אחרי החורבן, משום “דרוש וקבל שכר, כל העוסק בתורת חטאת, מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב חטאת”.“ (מדרש סופרים, מאת משה ליב לילינבלום, בפרויקט בן יהודה)
”כשהוסיף הדיין לחטט בו, שידבר ברורות, חזר וסינן בין שיניו, שהוא, אגב, ראש המפלגה המושלמית-הנוצרית בחברון, וגם בא כוח מושלמי חברון בועד הפועל הערבי; וכששאלהו, אם הוא נזקק לועד הפועל או למופתי, השיב, שצריך להפריד בין מסכת חולין ובין סדר קדשים: בעניני חול הוא חבר לועד הפועל, ובמילי דשמיא למופתי.“ (האחראים, מאת נחום סוקולוב, בפרויקט בן יהודה)
”הננו מבשרי שלום ומשמיעי ישועה לכל העמים ובעלי הדתות בארץ ישראל, ולא נתייצב לשטן לאיש, ודבר אין לנו עם תחרות כנסיות. ככל עם מתוקן בעת החדשה הננו מפרידים בין מסכת חולין וסדר קדשים. לא גבהי שמים נפעל, ולא ארובת ממרום נפתח לנו, אך את האדמה נעבוד, וכפרים וערים אנו בונים; “ (העלבון ותקנתו, מאת נחום סוקולוב, בפרויקט בן יהודה)
ערך בוויקיפדיה: סדר קדשים
טקסט בוויקיטקסט: משנה סדר קדשים