מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא טיהר
שורש וגזרה ט־ה־ר
בניין פִּעֵל
ניקה . הסיר פסולת מעורבת.
”וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף וְטִהַר אֶת בְּנֵי לֵוִי וְזִקַּק אֹתָם כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף “ (מלאכי ג , פסוק ג )
”וּקְבָרוּם בֵּית יִשְׂרָאֵל לְמַעַן טַהֵר אֶת הָאָרֶץ“ (יחזקאל לט , פסוק יב )
(יהדות ) עשה פעולה שמסירה טומאה .
”וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן מִסְפַּחַת הִיא וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְטָהֵר“ (ויקרא יג , פסוק ו )
”וְהִזָּה עַל הַמִּטַּהֵר מִן הַצָּרַעַת שֶׁבַע פְּעָמִים וְטִהֲרוֹ “ (ויקרא יד , פסוק ז )
פסק והחליט על אדם או חפץ כי הוא טהור .
”זֹאת תּוֹרַת נֶגַע צָרַעַת בֶּגֶד הַצֶּמֶר אוֹ הַפִּשְׁתִּים אוֹ הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב אוֹ כָּל כְּלִי עוֹר לְטַהֲרוֹ אוֹ לְטַמְּאוֹ“ (ויקרא יג , פסוק נט )
”נישאל לחכם אחד וטימא לו לא ישאל לחכם אחר נשאל לחכם וטיהר לו לא ישאל לחכם אחר“ (תוספתא, מסכת עידויות – פרק א, הלכה ה )
בלשון ערבית כמו בעברית, שורש (ט-ה-ר ط ه ر ) במשמעויות של טהרה (טֲהּוּרה, طَهُرَ). ביסודו עניין נקיון . ביסודם קשורים גם השורשים צהר בעברית, וצ'הר (צהריים ) בערבית שעניינם בהירות .
געז - "אַטְהַר" בהוראת טיהר . "טֶהְרַת" באיזור חבש היתה להגדרת "הטהרה" - (של היהוד)
בלשון דרום ערבית - לשון שחורי, ("אנטהר" eņṭhèr) בהוראת "בית כיסא"[ 1]
השורש טהר
השורש ט־ה־ר הוא שורש מגזרת השלמים .
ט־ה־ר
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
טָהַר
טָהֵר
(ב׳ פעוּל: טָהוֹר )
יִטְהָר
טְהָר
לִטְהָר
נִפְעַל
נִטְהַר
נִטְהָר
יִטָּהֵר
הִטָּהֵר
לְהִטָּהֵר
הִפְעִיל
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
פִּעֵל
טִהֵר גם טִהַר
מְטַהֵר
יְטַהֵר
טַהֵר
לְטַהֵר
פֻּעַל
טֹהַר או טֻהַר
מְטֹהָר
יְטֹהַר
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִטַּהֵר
מִטַּהֵר
יִטַּהֵר
הִטָּהֵר
לְהִטָּהֵר
↑ א. ז. אשכלי ,"מקורות לאוצר המלים העברי: חומר-אטימולוגיה מתוך הלשונות השמיות-הדרומיות", ג' (תרצ"ו),עמ'283