לדלג לתוכן

קדש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: קַדֵּשׁ.

קֹדֶש[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קודש
הגייה* kodesh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ד־שׁ
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ קָדָשִׁים גם קָדָשִׁים; נס׳ קֹדֶש־, נ"ר קָדְשֵׁי־
  1. עברית חדשה תכונת דבר מופרש ומובדל משאר דברים במעלה עפ"ר רוחנית דתית.
    • ”מִי-כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהֹוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלּת עֹשֵׂה פֶלֶא.“ (שמות טו, פסוק יא)
    • ”וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר.“ (ויקרא י, פסוק י)
    • ”וְכֹל כֶּסֶף וְזָהָב וּכְלֵי נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל קֹדֶשׁ הוּא לַיהוָה אוֹצַר יְהוָה יָבוֹא.“ (יהושע ו, פסוק יט)
    • קָדָשַׁי בָּזִית וְאֶת-שַׁבְּתֹתַי חִלָּלְתְּ.“ (יחזקאל כב, פסוק ח)

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: קודש

קָדַשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קדש
שורש וגזרה ק־ד־שׁ
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא נאסר הופרד והובדל משימוש
    • ”כָּל הַנֹּגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ יִקְדָּשׁ (שמות כט, פסוק לז)
    • את מחתות החטאים בנפשותם כי קדשו
    • פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם
  2. :יום : שקעה החמה ונכנס זמן היום
    • היה בא בדרך וקדש עליו היום
    • היו מסובין וקדש עליהם היום

גיזרון[עריכה]

  • מקביל באותו משמע לאכדית קַדַשֻׁ qadāšu, אוגריתית qdš (קדשׁ)[1], פיניקית 𐤒𐤃𐤔 (קדש)[2], ערבית ‫قَدَّسَ‬ (קַדַּסַ)
  • שורש שמי קדום, שמשמעו המקורי 'חתך וסילק' ולכן 'הבדיל מן, הפריד מן'[3], משם 'הפריד משימוש כללי, הקדיש לקודש'.

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: be set apart, be consecrated

סימוכין[עריכה]

  1. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 685
  2. Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 425
  3. מילון יסטרוב.

קִדֵּשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קידש
שורש וגזרה ק־ד־שׁ
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא הבדילו והפרישו מן השאר להיות במעלה רוחנית גבוהה יותר.
    • על כן ברך את יום השבת ויקדשהו
    • מקדש ישראל והזמנים
    • קדשו בית דין את החדש
  2. לשון חז"ל הזכיר בפיו קדושת יום עפ"ר על כוס יין
    • אמא הדליקה נרות, ואבא עמד לקדש.

גיזרון[עריכה]

מקראי

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

קָדֵשׁ א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קדש
הגייה* kadesh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ד־שׁ
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ׳ קְדֵשָׁה, ר׳ קְדֵשִׁים
פדרסטים עם קדשיהם.
  1. עובד מקדש שמטרתו לספק מין פולחני. מי שאחראי על אורגיות.
    • ”וַיִּשְׁאַל אֶת־אַנְשֵׁי מְקֹמָהּ, לֵאמֹר – אַיֵּה הַקְּדֵשָׁה, הִוא בָעֵינַיִם עַל־הַדָּרֶךְ; וַיֹּאמְרוּ, לֹא־הָיְתָה בָזֶה קְדֵשָׁה.“ (בראשית לח, פסוק כא)
    • ”לֹא־תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל; וְלֹא־יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (דברים כג, פסוק יח)
    • ”וְגַם־קָדֵשׁ הָיָה בָאָרֶץ; עָשׂוּ כְּכֹל הַתּוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יהוה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (מלכים א׳ יד, פסוק כד)
    • ”וַיִּתֹּץ אֶת־בָּתֵּי הַקְּדֵשִׁים אֲשֶׁר בְּבֵית יהוה; אֲשֶׁר הַנָּשִׁים אֹרְגוֹת שָׁם בָּתִּים לָאֲשֵׁרָה.“ (מלכים ב׳ כג, פסוק ז)
    • ”תָּמֹת בַּנֹּעַר נַפְשָׁם; וְחַיָּתָם בַּקְּדֵשִׁים.“ (איוב לו, פסוק יד)

גיזרון[עריכה]

  • מן קָדַשׁ במשמע המקורי 'היה נפרד, היה מוקדש לצורך מוסים': בן אדם מוקדש.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • תרגום יונתן – נפקת ברא
  • חז"ל – ”עונש שמענו אזהרה מניין ת"ל וְאֶת-זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא (ויקרא יח, פסוק כב) למדנו אזהרה לשוכב אזהרה לנשכב מניין ת"ל לֹא-יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל (דברים כג, פסוק יח)“ (בבלי, מסכת סנהדריןדף נד, עמוד ב)
  • רשב"ם (על דברים כ"ג י"ח) – קדשה, זונה פנויה מנאפת; קדש, בא על פנויות הלא כתובה וקידושין, ולא מיוחדת לו כפילגשים.
  • ראב"ע (על דברים כ"ג י"ח) – ומעתיקי הדת אמרו (מהגמרא לעיל) כי הקדש הוא הנשכב, והעד: מבני ישראל. ואמר אליהוא: ”וְחַיָּתָם בַּקְּדֵשִׁים“ (איוב לו, פסוק יד) כי נַפְשָׁם נגד חַיָּתָם, והנה קְדֵשִׁים כנגד נֹעַר. ואני לא אבין טעם קדשה. וכאשר נחפש היטב טעם המילה, אז היא ידועה, שהיא מזומנת לכל עובר; והעד: ”אַיֵּה הַקְּדֵשָׁה“ (בראשית לח, פסוק כא) אם כן יהיה קדש כמעשה מצרים, והמבין יבין.
  • רלב"ג (על מלכים א' י"ד כ"ד) – אחשב כי קדש הוא בזה המקום המוכן למשכב זכור

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: קדשה

קָדֵשׁ ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קדש
הגייה* kadash
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ק־ד־שׁ
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות
  1. עיר מקראית השוכנת בצפון־מערב הנגב, על הגבול בין ישראל למצרים. מכונה גם קָדֵשׁ בַּרנֵעַ.
    • ”וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין-קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר וַיָּגָר בִּגְרָר.“ (בראשית כ, פסוק א)
    • ”וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה וַיָּשִׁיבוּ אֹתָם דָּבָר וְאֶת-כָּל-הָעֵדָה וַיַּרְאוּם אֶת-פְּרִי הָאָרֶץ.“ (במדבר יג, פסוק כו)
    • ”וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים כַּיָּמִים אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם.“ (דברים א, פסוק מו)
    • ”כִּי בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עַד-יַם-סוּף וַיָּבֹא קָדֵשָׁה.“ (שופטים יא, פסוק טז)
    • ”וּפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה מִתָּמָר עַד-מֵי מְרִיבוֹת קָדֵשׁ נַחֲלָה אֶל-הַיָּם הַגָּדוֹל וְאֵת פְּאַת-תֵּימָנָה נֶגְבָּה“ (יחזקאל מז, פסוק יט)

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: קדש ברנע