מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא התנהג ברוע. הירע את מעשיו החל לפעול רע
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | רשע |
| הגייה* | rasha |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ר־שׁ־ע |
| דרך תצורה | משקל קָטָל |
| נטיות | נ׳ רְשָׁעָה, ר׳ רְשָׁעִים, נ"ר רְשָׁעוֹת |
- איש רע. מי שפועל במודע בניגוד לנורמות המקובלות, בצורה שפוגעת באופן ממשי בזולת.
- ”מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע.“ (שמות כג, פסוק ז)
- ”צַדִּיק אַתָּה יְהוָה כִּי אָרִיב אֵלֶיךָ אַךְ מִשְׁפָּטִים אֲדַבֵּר אוֹתָךְ מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה שָׁלוּ כָּל בֹּגְדֵי בָגֶד.“ (ירמיהו יב, פסוק א)
- ”אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף ט, עמוד ב)
- (הלכה) מי שעובר על "איסור לאו" שחייבים עליו מלקות.
- ”אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע לִהְיֹת עֵד חָמָס“ (שמות כג, פסוק א)
 ערך בוויקיפדיה: רשע |
 ציטוטים בוויקיציטוט: רשע |
|
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | רשע |
| הגייה* | resha |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ר־שׁ־ע |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | |
- (יש לשכתב פירוש זה): אופן הפעולה של אדם רָשָׁע. טבע האדם הפועל רע בזדון לב.
- מרשעים יצא רשע
- התר חרצובות רשע
- אהבת צדק ותשנא רשע
- כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים
- ”ביום שובו מרשעו“ (יחזקאל לג, פסוק יב)
 ערך בוויקיפדיה: רשע |
 ציטוטים בוויקיציטוט: רשע |
|