קהל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערכים: קָהַל, קִהֵל.

קָהָל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קהל
הגייה* kahal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ה־ל
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות קְהַל־; ר׳ קְהָלִים, קַהֲלֵי־
קהל במופע בתל־אביב 2016
  1. לשון המקרא קבוצה גדולה של אנשים המתאספת במקום אחד.
    • ”בְּסֹדָם אַל־תָּבֹא נַפְשִׁי, בִּקְהָלָם אַל־תֵּחַד כְּבֹדִי; כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ, וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ־שׁוֹר.“ (בראשית מט, פסוק ו)
    • ”לֹא־יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל יהוה; גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא־יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יהוה עַד־עוֹלָם.“ (דברים כג, פסוק ד)
    • ”וְיֵדְעוּ כָּל־הַקָּהָל הַזֶּה, כִּי־לֹא בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית יְהוֹשִׁיעַ יהוה; כִּי לַיהוה הַמִּלְחָמָה, וְנָתַן אֶתְכֶם בְּיָדֵנוּ.“ (שמואל א׳ יז, פסוק מז)
    • ”וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת־הַהִיא אֶת־הֶחָג וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ, קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד־נַחַל מִצְרַיִם...“ (מלכים א׳ ח, פסוק סה)
    • ”אִסְפוּ־עָם, קַדְּשׁוּ קָהָל – קִבְצוּ זְקֵנִים, אִסְפוּ עוֹלָלִים וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם; יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ, וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ.“ (יואל ב, פסוק טז)
    • ”וַיַּעְנוּ כָל־הַקָּהָל, וַיֹּאמְרוּ קוֹל גָּדוֹל; כֵּן כִּדְבָרְךָ עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת.“ (עזרא י, פסוק יב)
    • קהל המאזינים מקשיב לתכנית הרדיו הפופולרית ביום שישי.
  2. להקה, עדר של בעלי חיים.
    • וַעֲדַת חוֹפְרֵי אֹכֶל, קְהַל תַּרְנְגוֹלִים מִתְעַלְּמִים וּמְזַעְזְעִים אֶת-רֹאשׁ הַנַּהֲלוֹלִים, זהר, חיים נחמן ביאליק

גיזרון[עריכה]

  • מקור המילה במקרא. יש הטוענים שהמילה "קהל" היא כנראה מהשפה האכדית quullu שפירושו אסף, ויש הטוענים שהיא מן המילה "קוֹל", קריאה לאסיפה, הזעקה (להק בהיפוך אותיות).

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

κοινό‏‏‏‏ (תעתיק: koinó)
جمهور‏‏‏‏ (תעתיק: גֻ'מהוּר)
публика‏‏‏‏ (תעתיק: públika)

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: קהל
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קהל