מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
קהל
הגייה *
kahal
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ק־ה־ל
דרך תצורה
משקל קָטָל
נטיות
קְהַל־; ר׳ קְהָלִים, קַהֲלֵי־
קהל במופע בתל־אביב 2016
לשון המקרא קבוצה גדולה של אנשים המתאספת במקום אחד.
”בְּסֹדָם אַל־תָּבֹא נַפְשִׁי, בִּקְהָלָם אַל־תֵּחַד כְּבֹדִי; כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ, וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ־שׁוֹר.“ (בראשית מט , פסוק ו )
”לֹא־יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל יהוה; גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא־יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יהוה עַד־עוֹלָם.“ (דברים כג , פסוק ד )
”וְיֵדְעוּ כָּל־הַקָּהָל הַזֶּה, כִּי־לֹא בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית יְהוֹשִׁיעַ יהוה; כִּי לַיהוה הַמִּלְחָמָה, וְנָתַן אֶתְכֶם בְּיָדֵנוּ.“ (שמואל א׳ יז , פסוק מז )
”וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת־הַהִיא אֶת־הֶחָג וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ, קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד־נַחַל מִצְרַיִם...“ (מלכים א׳ ח , פסוק סה )
”אִסְפוּ־עָם, קַדְּשׁוּ קָהָל – קִבְצוּ זְקֵנִים, אִסְפוּ עוֹלָלִים וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם; יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ, וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ.“ (יואל ב , פסוק טז )
”וַיַּעְנוּ כָל־הַקָּהָל , וַיֹּאמְרוּ קוֹל גָּדוֹל; כֵּן כִּדְבָרְךָ עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת.“ (עזרא י , פסוק יב )
קהל המאזינים מקשיב לתכנית הרדיו הפופולרית ביום שישי.
להקה, עדר של בעלי חיים.
וַעֲדַת חוֹפְרֵי אֹכֶל, קְהַל תַּרְנְגוֹלִים מִתְעַלְּמִים וּמְזַעְזְעִים אֶת-רֹאשׁ הַנַּהֲלוֹלִים, זהר, חיים נחמן ביאליק
מקור המילה במקרא. יש הטוענים שהמילה "קהל" היא כנראה מהשפה האכדית quullu שפירושו אסף, ויש הטוענים שהיא מן המילה "קוֹל", קריאה לאסיפה, הזעקה (להק בהיפוך אותיות).
ערך בוויקיפדיה:
קהל תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
קהל